פתיחת התפריט הראשי

כללי שמותעריכה

גרסינן בפ' אלו טריפות דף ס"ה בת היענה דפסק ספרא בתרתי תיבות ש"מ תרי שמות נינהו אלא מעתה את כדרלעומר דפסק ספרא לתרי ה"נ תרי שמות נינהו אמרי התם בשתי תיבות פסק להו בשני שיטין לא פסק להו וכ' הר"ן מכאן נשמע לענין גיטין שאין פוסקים שם האיש ולא שם האשה בשני שיטין אבל בשיטה א' אפשר שפוסקים קצת שמות שסובלין כן דומיא כדר לעומר ע"כ ובפ' ע"פ איתא אמר רב חסדא אמר ר' יוחנן ידידיה אחת הן ורב ס"ל ידידיה מחלק לשנים ומשמע אפי' בשני שיטין מחלק דומיא הללויה וכ"כ בפסקי מהרא"י סי' קפ"ח ומסופק שם אם הלכתא כרב כיון דריב"ל פליג עליו ומה שקשה על מהרי"א כבר הקשה מהרש"ל וכ' שם בפסקיו הנ"ל הא דקאמר רב ידידיה נחלק לשנים רצה לומר אם ירצה רשאי לחלק אבל אם ירצה יכתוב תיבה אחת וראיה לדבר דהא בת היענה איתא בש"ס שם דפסק ספרא בתרי שיטות ובס"ת שלנו כותבין בחד שיטה ע"כ מוכח מ"ש דפסק ספרא בתרי היינו אם ירצה ולכך נראה דכותבין ידידיה וכה"ג תיבה אחת לא הפסיד עכ"ל נשמע מדבריו דס"ל הלכת' כרב דאמר נחלוק לשנים ולכתחלה עושין כרב אלא הכותב תיבה א' לא הפסיד וכ"כ מהרש"ל בשם מהרי"ב וכ' מהרש"ל דיש לצאת כל הדיעות ויכתוב ידידיה תיבה א' רק יעשה ריוח מעט ואז כשר אליבא דכ"ע אפי' אם הוי שני תיבות וכן הוא מסקנות ס"ש דשם ידידיה יעשה ריווח מעט וכתב בפסקי הנ"ל שם פדה צור ועמי נדב לא אשכחן דנחלק לתרי שיטין ול"ד לידידיה דשם ידיד חול וי"ה קודש ומ"ש הב"י לדעת מהרי"א תמוה מאד וכבר הקשו עליו מהרי"ט וט"ז ובמסורה רבתא איתא אילין מילין דכתיבן חדא וקרינן חדא אליצור פדהצור ידידיה עמינדב כדר לעומר ומהרי"ט כ' בכמה מקומות אנו מניחים דברי התלמוד ותפסי' דברי המסורת ומדברי המסורת נשמע דאין חילוק בין ידידיה לשאר שמות ואינן נחלקי' לפ"ז לכתחילה יש לנהוג בידידיה וכדר לעומר שיעשה ריווח מעט ובזה יוצא ידי כולם ובדיעבד אם כתב בשני שיטין פסק הב"י דפסול אף על גב דיש להקשות על דבריו מ"מ לדינא יפה כתב דהא ר' יוחנן ס"ל ידידיה אחת הן גם למסורה חד מלה הוא וז"ל מהרש"ל ודאי אין נכון לכתוב ידידיה בשני שיטין דשמא קי"ל כר' יוחנן ועוד אני אומר אפי' לרב אין נכון לכתוב בשני שיטין ול"ד להללויה שהוא שתי מלות אבל הכא חד הוא ועוד אני אומר את"ל ידידיה כותבים בשני שיטין משום דנקרא כן ע"פ הנביא דאמר ברוח הקודש וא' חול וא' קודש אבל השמות שאנו קורין כדרך הדיוט פשיטא שם א' הוא וחד תיבה בענין אפילו שם אורשרגא ע"כ לכן אם כתב ידידיה בשני שיטין פסול מכ"ש שאר שמות שאנו קורין ואם נשאת בגט שנחלק ידידיה בשני שיטין כתב הטורי זהב כדאי הוא מהרא"י לסמוך עליו וכן היכא דא"א להשתדל גט אחר רק בדחק גדול ואם כתב בשיטה א' ובשתי תיבות פסק בס"ש ובט"ז דכשר אפילו בלא דחק נשמע מכל זה השמות אשר הם כשני שמות יכתוב בשטה א' רק יעשה ריווח מעט היינו פחות ממה שעושים בשתי תיבות ואם כתב ידידיה בשני שיטין פסול ומכ"ש השמות שאנו קורין ואם נשאת בגט זה אז בשם ידידיה לא תצא אבל בשמות שאנו קורין תצא ואם כתב בשיטה אחת ובשתי תיבות כשר אפילו לא נשאת מיהו בשמות שלנו פסול ושם יום טוב או בן ציון או סימן טוב אשר יש בה אותיות מנצפך פסק בס"ש דיפריד קצת כמו בשם ידידיה אלא מי ששמו שם טוב יקרב יותר משם ידידיה מטעם שכתב שם ועיין תשו' בן ששון סימן כ"א ועיי' באות א' מ"ש בשם אבי העזרי:

הא לך כללים השייכים לדינים אלו

  • 'א:'    לעולם אזלינן אחר השם שקורין אותו או אותה ואין משנין ואין דורשין השמות לומר דשם נקרא ע"ש כך וכך לשנות השם אשר נקראו בו אפי' אם שמו כשמות הכותים או השם מורה על איזה ריעותא מ"מ אין משנין וכן ידוע שם שחותם את עצמו אין משנין כלל:
  • 'ב:'    והיכא דא"י חתימתו גם א"י בדקדוק שמו אשר נקרא אז אין לספק בשם שהוא כשמות הכותים או עבדי שלמה או על שם שמורה על איזה ריעותא:
  • 'ג:'    ואם א"י שמו אזלינן אחר השם הנכתב בכתובה:
  • 'ד:'    קיצור השם א"צ לכתוב שם שניהם רק כותבין שם העיקר אפי' אם הכינוי יותר אורך הוי כקיצור כיון שדומה לשם העיקר:
  • 'ה:'    מיהו אין קפידא אם כותב שם שניהם שם העיקר ושם הקיצור אלא דא"צ לכתוב שניהם לכן היכא דאיכא ספיקא או פלוגתא אם הוא קיצור השם כותבין שם שניהם:
  • 'ו:'    מיהו היכא דאיכא ספק באותו שם כיצד כותבים אותו יותר טוב לסמוך על רוב הפוסקים דס"ל שהוא קיצור השם אבל היכא דליכא ספק בדבר כיצד כותבים אותו שם יותר טוב לכתוב שם שניהם ועיין באות נו"ן בש"א:
  • 'ז:'    ואם הוא קיצור השם אלא שיש לקיצור השם הזה שם קודש אחר כגון יצחק אייזק דהוא קיצור השם אלא דיש לאייזק שם הקודש אחר כגון שאלתיאל צריך לכתוב שם שניהם:
  • 'ח:'    ודוקא אם יש באותו מקום דלפעמים נקרא אייזק שאלתיאל אבל אם לא נמצא שם כלל א"צ לכתוב הקיצור השם:
  • 'ט:'    וקיצור השם אשר יש לשם הקודש כינויים אחרים כגון יצחק אייזק וליצחק יש שאר כינוים צריך לכתוב גם הקיצור השם:
  • 'י:'    ואם הקיצור השם הוא מובלע בעיקר השם כגון אליעזר ליזר או יצחק איצק א"צ לכתוב שם הקיצור אפי' אם יש לעיקר השם שאר כינוים:
  • 'יא:'    קיצור השם כגון שעיה מישעיה וכיוצא בזה אין כותבים רק העיקר השם אבל אם אין עולה לס"ת בשם זה אלא בשם הקודש אחר אז כותבין השם הקודש אשר עולה לס"ת ושם אשר נקרא בו כגון שעיה ולא ישעיה:
  • 'יב:'    מי שיש לו שם א' של קודש ושם א' של חול אם מקדימים שם של קודש כותבים על שם חול המכונה ואם מקדימין שם של חול כותבים על שם ש"ק דמתקרי ואם איכא ספק בדבר כותבין דמתקרי ואימתי מקדימין שם של קדש מבואר בסי' קכ"ט:
  • 'יג:'    ואם יש לא' שני שמות של חול כותבין על שם השני דמתקרי:
  • 'יד:'    ואם שם הכינוי יוצא משם הקודש מ"מ כותבין עליו המכונה כגון שם האשה סאייא יוצא משם שרה מ"מ כותבין המכונה:
  • 'טו:'    מיהו הא דקי"ל שמות הקודש כותבין ה"א בסוף ושם חול אלף בסוף אם הוא כינוי היוצא משם הקודש דינו כשם הקודש לענין זה דכותבים ה"א בסוף כגון סאייה משרה:
  • 'טז:'    וכל שמות הלעז אפי' שמות של ערבי או של יון כל שאינן שמות הקודש כותבין אלף בסוף:
  • 'יז:'    ושמות ארמי אף על פי שתרגום חשוב כלשון הקודש מ"מ כותבים אלף בסוף כי כן הוא בלשונם מיהו כותבים על שמות ארמי דמתקרי ולא המכונה:
  • 'יח:'    ואם הוא חותם את עצמו יהודא באלף אין משנין לכתחלה וכותבים בגט ג"כ יהודא באלף ואם שינה עיין בפנים:
  • 'יט:'    וכן שם האשה שארקה אין כותבין שרה אלא כותבין שארקה אא"כ דשם העריסה היה שרה אז כותבים שרה כשם העריסה כיון דנקודות שוין ועיין בש"ג אות בי"ת:
  • 'כ:'    ואם חתימתו ושם שעולה לס"ת אין שוין וא"י בעצמו למה הוא חותם את עצמו כך יש לילך אחר השם שעולה לס"ת:
  • 'כא:'    אין לכתוב שם קטנות כגון ליבלי או ועלקיל וכן בשמות הנשים אא"כ רוב בני אדם קורין אותו בפניו כך ועיין בש"א אות וי"ו:
  • 'כב:'    אפילו שמות אשר נקראו רפה אין לעשות נקודות בגט מיהו היכא דאפשר לכתוב וי"ו במקום בי"ת טוב לכתוב וי"ו שאל יקרא הבי"ת דגש ועיין בש"א אות בי"ת. והיכא שצריך וי"ו ובמקום פ"א רפה כותבין וי"ו אחת: