פתיחת התפריט הראשי

אמר שמואל הקטן בלא”א הרא”ש והקצין מוהר”ר פייביש ז”ל חתן מאור הגולה בוצינא קדישא הגאון מהר”ר ליב זצלה”ה שהיה אב”ד ור”מ דק”ק קראקא יע”א. אחת שאלתי מה' ואותה אבקש לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו לבנות לי בית, אמרתי איזה בית אשר אבנה לי ואיזה מקום מנוחתי והבונה כמה יבנה ומאי, מחיצה גודא או פלוגתא ואם במסיפס בעלמא או בגדר אבנים גדר מזה ומזה, ופרשתי ידי לשמים כי הוא הנותן כח לעשות חיל לאורייתא. וליראיו חולק ומשפיע. הסוד והידיעה יודיעני. איזה דרך אלך ואת המעשה אשר אעשה. ויעוררני לבי כאיש אשר יעור משנתו לאמר הבט וספור שורת בנין ארבעה טורים אבן והנה על אבן אחת שבעה עינים. זולת אבן אחת מאסו הבונים ובאבן עזר כשל עוזר לא מצאתי מאנשי חיל ידיהם. ולית נגר ובר נגר אשר שם לבו לגדור פרצות חומתיה אין שוקל ואין סופר מגדליה. עד שהציץ עליו בעל הבאור ה”ה מאור הגולה בוצינא קדישא הגאון מוהרר”ם בעל חלקת מחוקק אשר חיבר מחברת לאבני שיש טהור והיה בונה ומכה בקורנס ומחליק בפטיש כפטיש יפוצץ סלע וביורשת אבן למלאות מלאכת מחשבת, אבל הכאת הפטיש זה לא היתה גמר מלאכתו כי שם חלקת מחוקת ספו”ן וטמון ושם אבן מראשותיו והלך ועולה במעלת בית חורין מקום מחצבתו. ולפי הנשמע אם היה נשאר בחיים היה גורע ומוסיף ודורש לחזק הבנין כאבנים מפולמות ומשפיין, לא כן עתה אשר נטרפה לו השעה שהניח מקום לגדור. ואם בשגם הפליא לעשות בקונטרס עגונות אשר הרבה חשו חכמנו ז”ל לתקנותיהם. וכן רבים וכן שלימים הפליאו. ועכ”ז ההפלאה זה אינני יודע מה הוא ועדיין לא יצאו ידי חובתן. כי אין די באר והן הן גופי תורה במים שאין להם סוף. עמוק עמוק מי ימצאנו. והנה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי אם גדולים אשר כגובה ארזים גובהן וחסונים כאלונים לא רצו להכניס ראשן ויחדלו לבנות העיר מה לי להריץ גולגלתי, ולי היה נראה לברוח ולהחבא אל הכלים מכלים שונים מלדרוש ולתור בחכמה ולחבר את אוהל אשר ישכון עליו אור תורה. ותשובתם הרמת”ה אחוז במלאכתך אשר החלותה עמוד ונעשה מלאכתינו כי מלאכת שמים היא, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים ומצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ובאלו אמרו מקדימין ולא מאחרין. ואגב אימא מילתא ואתן טעם לשבח על ההוספה שהוסיף מרע”ה אדון הנביאים יום אחד מדעתו מה שהיה לו להקדים ולא לאחר בשמחת עולם ומלואו אשר היה תלוי ברפיון וזה היום שקווינוהו יום קבלת התורה ולא מצאנוהו עד יום מחר. אלא כוונת משה היתה לדבר גדול וממה ששיבר את הלוחות ולקח ק”ו מפסח הודיע כוונתו, והוא מדלמד ק”ו מוכח שקדושת התורה גדולה יותר מקדושת קדשים ועכ”פ אינו גרוע. והנה בפרק רבי עקיבא בסוגיא פלוגתת התנאים כמה ימי ש”ז דנלמד מפרישת ישראל לקבלת התורה המסקנא שם דלכ”ע נתנה התורה לטבולי יום ואם היתה פולטת ש”ז ביום קבלת התורה וטבלה בו ביום היתה טבולת יום. ופרש”י טבול יום ליכא איסור אלא לקדשים ולא לתורה. ורבי יוסי דאמר התם שהוסיף יום אחד סובר שבד' עביד פרישה וסבירא ליה כרבי אלעזר בן עזריה הפולטת ביום שלישי טהורה, אלא שר' אלעזר בן עזריה סובר בה' עביד פרישה, ורבי יוסי סבר בד' עביד פרישה. ורצון הקב”ה היה ליתן התורה ביום ו' אם כן ביום ה' הפולטת עדיין טמאה, ועל כרחך היתה צריכה טבילה בליל ו' והיו טבולי יום, ועל כן הוסיף משה יום אחד ולא נתנה התורה עד שבת כדי שיטבלו ביום ו' ולא יהיו טבולי יום, ומדהסכים הקב”ה על ידו מוכח שקדושת התורה שקולה כמו קדושת קדשים, אז שיבר הלוחות מק”ו דהא התורה דומיא דקדשים, ואז פירש מן האשה, דאל”כ קשה אף שהיה מוכן לדבור כל שעה מ”מ הא לא דבר עמו בלילה והיה יכול לטבול קודם אור היום (עי' ברמב”ם פ”א ממקואות בעל קרי טובל והולך מתחילת הלילה עד הערב שמש וכן הוא בש”ס ר”פ ר”ע ובתוס' שם בד”ה וליטבלו בי שמשא)אבל השתא דמוכח דטבול יום אסור לתורה ע”כ הוצרך לפרוש מאשתו.

נחזור לעניננו אחזתיו ולא ארפנו באשר שאין כוונתי לבנות בית שמואל בנין קבוע לקבוע הלכה למעשה, כי במלאכתי לא היה איש אתי לא חבר ולא תלמיד, ולא עשיתיו אלא לטייל בבנין מבואר ובמגדל הפורח באויר מחכים, ומחלונותיו הפתוחים ישקיפו בנאים בני בנאים לחדד ולפלפל ולשפוך סוללות ולברר כשמלה דברי חכמים כדורבנות, ואז יקבעו בית דירה בבית שמואל לקבוע הלכה לדורות. ואם יאמר שוא”ל אל שמואל אם לא לקבוע הלכה באת למה קצרת באמרים בלשון התשובות והשאלות, הלא יפה הטיול בגן ארוכות ולא קצרות. אשיב לשוא”ל שתי תשובות לדבריו, האחת שחסתי על ממון ישראל שלא להרבות הוצאות הדפוס. שנית שלא באתי רק כפותח פתח טוב לעוברים ושבים, החכמים יודעי בינה ומונים שורת הבנין בש”ס ופוסקים, ואח”כ הרוצה לטייל בתרביצא ואספלידא זאת ארבע על ארבע ברום ארבע אמות של הלכה ואין מורין כן כי אם לחדודי אחרי ליבונא, וכדין גרמיזא הבא באחרונה.

וקראתיו בשם בית שמואל על שם שנאמר בשמואל כי שם ביתו ודרשו חז”ל בכל מקום שהלך שם היה ביתו עמו. הן בכל אלה עשתה ידי בראשונה, ועתה שהביאני ה' הלום לקהילה קדישא ומפוארה ק”ק פיורדא הוסיף ה' שנית ידי ולמדתי בעיון גמור עם תלמידים המקשיבים לקולי והוספתי תוספות מרובה על העיקר גם דברים רבים אשר היו סתומים וקצרים באמרי הראשונים בארתי באר היטב. גם מצאתי את שאהב נפשי חיבור הגאון הגדול בעל טורי זהב על אבן עזר והוא בכתבי”ם, אשר בהרבה מקומות כוונתי לדבריו ולפעמים אשתעשע באהבים את דודים ואת והב בסופה והיודע לסבור ולהראות פניים לכאן ולכאן יבחר הטוב בעיניו, גם ספר יקר הערך ספר שמות אשר לגודל ערכו אם תבקשנו כזהב לא תמצאנו כי אם אחד בעיר ושנים ממשפחה. ועוד דברי דודים אחרונים. ושארי ספרי שמות לקטתי אחת לאחת להיות מצוי ביד כל אדם באגודה אחת גם עשיתי כללים השייכים לדינים אלו. בכן אמרתי כהיום עת לעשות לה' בנין חדש מהדורא בתרא בית עולמים ובזה נזכה לראות מקדשו כמו רמים: