בית המדרש/חדר שישי/אגדתא דשמעון כיפא נוסחא ב' ו-ג'

אגדתא דשמעון כיפא

נוסחא ב'

בעת הזאת היה בישראל אחד שנקרא שמעון כיפא בשביל שהיה יושב על האבן שניבא עליו יחזקאל הנביא כי היא בנהר כבר, והיה הראש של משוררים, והיה יוצא קול לו מהאבן ושהיה לו חכמה רבה, ויקנאו בו להיות בישראל איש כזה. וידע ר"ש מהקנאה, מה עשה, עלה בזמן סכות על הר הזיתים ביום הו"ר והתחילו לדבר עם ר"ש, והוא היה נוצחם בכל החכמות, ולא היה להם יכולת להשיבו, וחרדו ממנו. וכאשר ראו שהיתה חכמתו גדולה, נתיעצו ואמרו, לא נניח איש חכם כזה ביהודים ונקח אותו מהם, מפני שבזמן מועט יקלקל תורתנו. תכף תפשוהו ואמרו לו, יודעים אנו כי אין בישראל חכם אחר כמוך, ובידך יש יכולת להוסיף ולגרוע, להסיר העשוי ולקיים. וה׳ נתן לך חן לפני ישו לקיים דתנו, וכל חכמינו הם היהודים, ובראותנו מעשיך אמרנו ראוי הוא לקיים דתנו. ואנו בכל יום ויום מתרבים, והיהודים הולכים וחסרים, ואיש כמוך אין דרך נכונה שתהיה עמהם, אלא תבא עמנו, שתורתנו מצות וחקים טובים ותנחילנו עוה"ב ונשימך בראשנו ראש, ואין מי שיאמר מה תעשה. השיבם דבריכם טובים, אבל איני רוצה לעזוב דתי. אמרו לו, אם לא תבא לכתנו נהרוג אותך ואת כל היהודים עד שלא ישאר אחד מהם חי. אמר להם, הכל בידי שמים וה' יעזרנו. התחילו להרוג את היהודים, ופחדו ורגזו ובאו כלם בתחנונים לפני ר' שמעון ואומרים לו, עשה מה שהם אומרים, והצילנו מידם, ועל נפשנו זה החטא, ותעשה בחכמתך הגדולה. והגוים היו גונבים וגוזלים היהודים ומוכרים אותם במטבע א' ושלשה יהודים בעד ג' מטבעות כי כן נמכר יש"ו. כשראה ר' שמעון זאת, אמר טוב שיאבד שמעון ומאה כמוהו ולא תאבד נפש אחת מישראל, מה עשה, אמר שיהיה עמהם, והנה הפא"פא והושק"בו של"א באו עמו, ואמר להם מה תרצו ממני, אם אתם תרצו ותשמידו ליהודים איני רוצה לישב עמכם, אבל אם אתם תרצו לעשות מה שצוה ס' פאולי בשם יש"ו שדבריו קיימים, זהו מה שתעשו לקבל מחדש ולקיים התנאים שאומר לכם שתניחו מלסקול ליהודים ולהניחם ליכנס בביתם נתעזבו [תועבות?] כשתרצו, וכן בבתי כנסיות שלנו תניחום כדי שיוכלו גם הם לבוא להאמין בישו, כי אם לא תעשו כן יאמרו היהודים אתם רודפים אותם כדי שלא תראו פעולתם הבלים ושקרים. תכף קבלו דברי ר' שמעון וגם הפא"פא של"א [ואמרו] כל מה שתצוה עלינו ותתקן עלינו נעשה, ונשאר אז קיים כי כל יהודי שירצה לכנס בתועבות שלהם שיוכל לכנס. עוד אמר להם, אני מצוה אתכם ומקבל עלי לנדר כי בכל חיי לא אוכל בשר ביום ששי, כי ביום ההוא נהרג יש"ו, ולא אשתה יין כל ימי כדי שלא לשמוח בשביל אהבת יש"ו, ואהיה מובדל מכל האנשים בבית לבדי, כדי שלא יטעו עיני ולקיים מה שכתוב מדבר שקר תרחק, ולהיות קבלת בחרם להיות נבדל מכל אדם לתקן להם חוקים ומשפטים, ולגלות לכם סודות העולם, כדי שתדעו ותאמינו האמת. והנה אני מצוה לכם שתבנו מגדל גבוה לשבת אני כל ימי חיי, כדי שלא תנזקוני ותבלבלוני מעבודתי וחכמתי, כי אין אני לוקח האמונה לרע, אלא אני יודע שזאת היא הדרך האמתית, וע"כ מכאן ולהבא לא תאנסו שום אדם לבא בתורתכם באונס ובאסטו"מו, אלא שיבא ברצונו הטוב, כי אם תעשו כן ותביאו היהודים לדתכם ותבינו להם שדתכם אינה טובה, ע"כ כל מי שרוצה לבא לדת יבא מרצונו. ואפילו שיאמר שיבא מרצונו עם כל זה לא נקבלהו עד שישב שלשים יום בבית אנשים טובים, והתינוק שאינו מתשע שנים לא תקבלוהו, כי התינוק אינו עושה דבריו בהשכל. ותיכף עשו הגוים מגדל גדול כדי שיהיה יושב בו, וזה היה הפא"פא הא' שהיה בעולם שהיונים קראוהו קלוי"אורי, וכל מה שהיה עושה היה במרמה גדולה, שלא לאכול מאכלם נבלות וטרפות ושלא להשתחוות לצלמיהם, וישב שם במגדל לבדו ותקן הרבה דברים. והגוים קבלוהו עליהם בחרם, ובאותו הזמן עצמו שישב שם, עשה פזמונים גדולים לישראל וכלם קיימים בשמו מזה הענין, וכתב דעו בית ישראל המאמינים בה' ובתורתו התמימה כי היא תורת אמת ונקראים נחלתו, אני שמעון כיפה הסובל באהבתו כל הצרות, רעות ורבות, כי אני יודע האמת והשקר, הנה תקבלו לי הפיוטים שעשיתי כדי שימחול לי ולכם, כי כל מה שעשיתי עשיתי בשלומכם ולישועתכם. וקבלו הכתב בשמחת לבם ושלחוהו לריש גליתא והראום הפיוטים לראשי ישיבות ולסנהדרין, וכלם אמרו שהיו טובים ונעימים ושהיו ראוים לאמרם החזנים בתפלותיהם, ועוד עד היום נוהגים לאמרם כל שבת ושבת *) וזה שמעון כיפה הוא מה שקורין הגוים ס' פייטרא.

נוסחא ג'

אמר אהרן יעללינעק: הנוסחא השנית של אגדתא דשמעון כיפה לקוחה מס' תולדות יש"ו כ"י אשר קניתי, משונה מאוד מאותו שנדפס ע"י שני חכמים נוצרים ודומה למעשה יש"ו הנמצא בתוך כ"י די רוס"י קובץ 96 ונהלך לכ"א פרקים, וליוקר הענין כמו שהראיתי בהקדמה אעתיק כאן עוד מפרק ט"ז עד פרק י"ט ארבעה פרקים הקודמים לאגדתא דשמעון כיפה.

פרק טז

ובחרו [חכמי ישראל] ביניהם חכם אחד שנקרא אליהו ואמרו לו כולנו גזרנו יחד עליך שתהא מושיענו כי אתה יודע את כל הצרות והרעות שעברו עלינו מזמן יש"ו ועד עתה ואין לנו מנוחה מתלמידיו ע"כ כל ישראל גוזרים עליך שתבקש אומן לתשועתנו וצריך שתרמה אותם והוציאם מתורת ישראל, וכן גם אתה תהיה עמם בפה ולא בלב ואנו מקבלים עלינו בחרם לקבל עלינו כל עונותיך לפני ה' על ענין זה, ואתה צריך שתלך לבית המקדש ותלמוד השם המפורש כמו שעשה יש"ו כדי שתוכל לעשות כל הנסים שתרצה כדי שיאמינו בך, וכן נתרצה לעשות ועשה.

פרק יז

ותכף הלך לאנטוכיא ששמה דיו הפריצים ושלח שיאספו. ואסף כל הפריצים שהיו בשאר המקומות ואמר להם אחי בני יש"ו תדעו שאני תלמידו של יש"ו והוא אדוני ושלחני אליכם להורותכם הדרך אשר תלכו בה והמעשה אשר תעשו, ותכף שמחו ויתאספו ויאמרו תנה לנו אות או מופת שאתה למידו. אמר להם הביאו לי אדם מת ואחינו ועוד עור וארפאנו ועוד אדם פסח וארפאנו וילך על רגליו ובכל מה שתרצו לנסותי תנסוני ותמצאו דברי אמתיים. וכל עשה בפניהם בכח שם המפורש, אז אמרו כולם זהו אלהינו שיושיענו ונקוה לו וידקו וישתחוו לו, אח"כ שאלו אותו אנה הוא יש"ו אמר להם הוא בשמים עם אביו. עוד אמר שמעו מה אמר יש"ו שצוני לומר לכם ואחד מכם לא ימרוד בדברו ויקימהו שיהיה עמו למגן, והזה הוא מה שמצוה אתכם יש"ו. קודם מזכיר אתכם מה שעשו לו היהודים כי בשביל זה שלחו אביו שבשמים להושיעכם וסבל הכל בעדכם וע"כ מצוה לכם שתסבלו גם אתם כל מה שמצוה אתכם יש"ו כי הוא אויב היהודים ונבדל מהם ואומר לכם שתעשו ג"כ אתם ושתרחיקו מהם מכל הדברים כי הוא תועבה לכם באמרו הפסוק של חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי והתחיל לצוותכם שלא תשמרו את השבת שלהם ולא מועדיהם תכף נשאו הפריצים ידיהם והודו ליש"ו. עוד מצוה אתכם יש"ו שתעשו צורה אחת כמוהו ושתשימוהו על שני עצים שתי וערב והוא באמצע וג"כ תעשו צורה מהמכות נשתנו לו ואיך יצא הדם ממנו והיתדות שתקעו בו בזרועותיו וברגליו כדי שיהיה לזכרון כל מה שנעשה ליש"ו שסבל המכות וקבל היסורין הכל לאהבתכם ולא יצא לנקום, לכן תסבלו גם אתם לאהבתו ולא תעשו רע ונזק ליהודים לא בגופם ולא בממונם, ומי שיעבור על זה יהיה מנידה בעוה"ז ולא יהיה לו חלק לעולם הבא בגן עדן והוא רוצה לנקום נקמתו כדי שלא תלכו לגיהנם. עוד מצוה עליכם שכל מי שישפוך דם של ישראל ישפך דמו, וגם צוה שצעשו תפלותיכם בהבדל ושתתחתנו זה עם זה ולא תתחתנו בהם, ומי שישכב עם יהודית אחת נפשו תלך לגיהנם. גם מצוה לכם מפני שהיהודים עושים את יום השבת שאתם תעשו פעולתכם ביום ההוא ותשמרו לעשות מלאכה ביום א' מהשבוע ולא תנוחו ביום השבת כי יש"ו מואס בם ותשמרו יום א' כי ביום ההוא יש"ו עלה מקברו ועלה לשמים, גם מצוה אתכם כי כל בהמה חיה ועוף לכולם תשפכו הדם ותכלום ככתוב כעשב השדה נתתי לכם את כל לאכלה, גם מזהיר אתכם באופן אהבה וצווי שאם יהודי אחד יאמר לך עמי מיל א' להקל מעלי הדרך שתלכו עמו ב' מילין ושתשלחהו לשלום כי כן יש"ו רוצה, עוד מצוה שתקראו להיהודים עברים שהם מעבר הנהר ואתם תקראו גוים כפסוק גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא וכו' ותשימו בלב כי אם היהודים יכופו אתכם לא תשלמו רעה תחת רעה, עוד מצוה אתכם כי אם יהודי יכה אתכם באגרוף בצד ימין שתתנו לו הצד שמאל כדי שיעשה רצונו ותאמרו שתקבלו לאהבת יש"ו ולא תתנו ליהודים לא מעט ולא הרבה שום צער. עוד מצוה כי אם יהודה יעלב אתכם שלא תענוהו רק תאמרו גאותך מגביהך ותניחוהו שילך כי על כן קבל המיתה יש"ו בעדכם, ויהיה לכם מדת ענוה. עוד מזהיר אתכם ואומר לכם כי אם יהיה לכם רצון להיות לכם חלק עם יש"ו בעוה"ב כל הרעות שירצו לשעות לכם היהודים שתקבלו הכל עליכם באזהרה וברצון טוב שיגמול לכם שכר טוב בעולם הבא. עוד מזהיר אתכם שתבחרו מכם שיהיו עמכם זקנים להישירכם הדרך שתלכו בה, ענו כולם ואמרו כאשר שמענו כן נעשה. אחר שגמר לדבר עמם אמר להם יש"ו צוני שאבדל מכם ומכל אדם ואשב בדד ולא אוכל בשר ולא אשתה יין כי אם לחם ומים ופירות כדי שאמצא טהור כאשר ירצה לדבר עמי, תכף שקטו כל הפריצים ולא עשו יותר רע ליהודים.

פרק יח

והלך אליהו זה לטבריה וכל הפריצים שהיו מאמינים ליש"ו וצוה להודיע כרוז כי השלש מאות ועשרה תלמידים יבאו ויתחברו עמו, ובאו כולם ואמרו מי אתה ואמר להם אני שליח יש"ו ושלחני אליכם לאמר לכם מה שמצוה, אמרו תנה לנו מופת ואמר להם מה אות תרצו שאעשה לכם, אמרו כשתעשה אות נאמין בך, אמר להם הביאו מצורע א' פסח א' עור א' ואני ארפאהו, תכף עשו כן והוא עשה כל חפצם ונפלו על פניהם ואמרו ודאי אנו מאמינים שאתה שלוחו של יש"ו כי גם הוא היה עושה כמוך ועליך נוכל לומר שלוחו של אדם כמותו. אז אמר אליהו לתלמידים יש"ו הוא עומד עם אביו שבשמים ורצונו להנקם מאויביו היהודים כי כן גזר דוד במזמור נאם ה' לאדוני שב לימני עד אשית אויביך הדום לרגליך. באותה שעה ברכו אותו התלמידים והוא אמר להם המצות הנאמרות למעלה וחזר לאמרן בפניהם וקבלו עליהם ואמר העיקר שיש"ו רוצה מכם שתבדלו מן היהודים בתורה בלשון בחבורה בשבתות ובמועדים ותעשו בתים לתפלותיכם וענו כולם ואמרו כאשר אמרת כן נעשה. ומשם והלאה נבדלו מהיהודים ועשו כל מה שגזר עליהם ושאלו שמו ואמר ס' פאוולו, והתלמידים נבדלו זה מזה ונבדלו הרשעים מהיות יהודים ושקט העולם ועשו בית לס' פאוולו כדי שישב בו אשר לא יתגאל במאכל ומשתה.

פרק יט

והיה אחר זה קם פעם שנית מלכות פרס והיה בזמן הזה גוי אחד שנקרא שמו ניסטור (ר"ל נוסי או פראטי) והתחיל לפלפל עם החכמים בהרבה דברים ובא לארץ ישראל ומצא לטועים שהיו שטקים בהרבה דברים והיו עושים התקנות של ס' פאוולו, אמר להם ס' פאוולו מטעה אתכם שאומר לכם שלא תמולו כי מן הדין צריך שתמול כי יש"ו היה מהול, עוד אתם כופרים שתאמרו כי יש"ו היה אלוה והוא היה ילוד אשה ובן אדם אבל שרה עליו רוח הקדש כמו הנביאים. וזה ניסטור היה הראשון שעשה מריבה עם הנוצרים כי השיא כל הנשים ואמר להן ס' פאוולו צוה לבעליהן שיקחו כל הנשים שירצו ואתן תשארנה כשפחות. אבל אני רוצה שלא יוכלו ליקח כי אם אשה אחת שתהיינה מכובדות מבעליהן וכן נאהב ניסטור מהנשים. תכף צוח ששום אדם [לא] יקח יותר מאשה אחת בעונש חרם ונדוי ואבוד העוה"ב. ונפל חלוקים בין ניסטור וס' פאוולו, ע"כ הגוים אינם עושים תפלות בבית תפלות של ניסטור וכן אנשי ניסטור בבית תפלות של ס' פאוולו. וניסטור הלך לבבל במקון שנקרא חציצ"ה וכולם מפלפלים לפניו ונשארו הנשים עם ניסטור. והיה איש גבור ואמרו לו הנשים מה תרצה ממנו. אמר איני רוצה מכם כי אם שתקרבנה קרבן מלחם ויין ושתביאינה לפני בחציצ"ה. ואחר שהביאה כל אשה קרבנה כשעלה להעלות הקרבן הכוהו הנשים מכות גדולות עד שמת תחת ידן.

קישורים

• גירסת בית המדרש, גירסה ב: טקסט בהיברו-בוקס
• גירסת בית המדרש, גירסה ג: טקסט בהיברו-בוקס