ביער, במקום שם לבנים בהמון

בַּיַּעַר, בְּמָקוֹם שָׁם לִבְנִים בְּהָמוֹן
הֵצִיצָה עֵין-כֹּחַל שֶׁל פֶּרַח קָטֹן.
מִקֹּדֶם בְּשֶׁקֶט
הֵנִיעַ יָדוֹ יְרַקְרֶקֶת,
אַחַר הִתְמַתַּח לוֹ
הִבְקִיעַ הַדֶּרֶךְ אֶל עָל
וְחֶרֶשׁ שָׁאַל:
רוֹאֵנִי כִּי חַם וּבָהִיר מִסָּבִיב
אִמְרוּ, הַאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּהוּ אָבִיב?
אִמְרוּ לִי, אִם זֶהוּ אָבִיב?

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).