ביאור הלכה על אורח חיים לו

►| ביאור הלכה • על שולחן ערוך אורח חיים לו |◄

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משנת סופרים

צורת אות אל"ף

(*) ולנקודה התחתונה יהיה לכתחילה וכו׳. וידע המעיין בקונטרס הזה דבכמה מקומות לא ביארתי בפנים וגם בשער הציון אם הדין הוא רק לכתחילה או דיעבד והיא אחת משלשה סיבות או דהוא פשוט דהוא לכתחילה או דיעבד או דיש בזה פרטים המתחלפים דיש בזה לפעמים לכתחילה ולפעמים דיעבד כגון מה שכתוב שצריך האות לעשות כה וכה כדי שיהיה יכול להסמיך אות אצלו דפשוט דאם לא עשה כן ועי״ז נעשה הפסק בתיבה שנראה כשני תיבות דפסול ואם זה האות בסוף תיבה כשר בדיעבד ועוד הרבה כיוצא בזה ולא ראיתי להאריך ע״כ סתמתי הדבר או דהיה אצלי ג״כ ספק והנחתי הדבר כמות שהוא ע״כ אל ימהר האדם להקל בדבר או להחמיר ולהפסיד לאחרים אם לא שימצא ראיה ברורה:

צורת אות בי"ת

(*) ואין להקל. כ״כ פמ״ג אמנם מדברי רי״ו [הבאתיו באות כ״ף] מוכח דהעיקר תלוי בלמטה וע״כ נראה דאם התינוק קוראה כהלכה אפשר דיש עכ״פ להקל להוסיף דיו לתקנה בתו״מ ואין בזה משום שלא כסדרן:

צורת אות גימ"ל

(*) ורגל ימין דק. ...

(*) וגם לא יהיה עקום. ובדיעבד אם היה עקום צ״ע בזה עיין בב״י הטעם ממש״כ בגמרא מ״ט פשטא כרעא דגימ״ל לגבי דלי״ת דכה״ג מש״כ בגמרא שם מ״ט פשטא כרעא דדלי״ת לגבי גימ״ל הוא רק לכתחילה [וכמו שיתבאר בביאור הלכה לקמן] ועכ״פ תיקון מהני בזה אפילו בתו״מ וכן אם ירך השמאל שוה לרגל הימין דומיא דמה שהקיל הפמ״ג באות כ׳ פשוטה שעשאו מרובע ע״ש:

צורת אות דלי"ת

(*) ולכתחלה צריך שתהא הרגל פשוטה וכו׳. ...

צורת אות חי"ת

(*) ואם. דע דהספק...

צורת אות טי"ת

(*) ולא יהיה כפוף הרבה. ...

צורת אות יו"ד

(*) גם צ״ל להיו"ד תג קטן מלמעלה וכו׳. ועניין דיעבד משמע בלבוש דיש להקל אך לענ״ד צ״ע דבב״ש בא״ב הראשון מוכח בפירוש דלר״ת שוה לעניין פסול הקוץ התחתון והתג העליון ומה דנקט המשנה אפילו קוצו של יו״ד מעכב ולא נקט התג אפשר דלרבותא אף שהוא קטן מהתג כדאיתא בב״י וגם הלא ברא״ש בהלכות ס״ת וכן בהגה״מ ובסה״ת לא פסיקא להו וכתבו דיכול להיות דקוצו של יו״ד היינו התג העליון עי״ש ועכ״פ נראה אף אם נימא דאינו מעכב בדיעבד לענין שיקרא פסול אבל לכתחילה בודאי צריך לתקן אף אם מצא כן בפרשיות ישנים וכ״ש בעוקץ שמאלי דחייב לתקן ולא לחזור ולהניחן כן בבתים:

(*) יגרור כל העוקץ וכו׳. תמיה לי הלא כיון דנראה כחי״ת נשתנית צורתה ונפסלה וא״כ אכתי ה״ל חק תוכות ואין לומר דכיון דחסר עדיין עוקצה אינו אות ונכשרה במה דמשלימה ע״י כתיבה זה אינו רק לר״ת דהקוץ מעכב אבל לרש״י דכשר בלא עוקץ נעשה האות ע״י גרירה לבד ודילמא הלכה כרש״י דהלא דינא דר״ת לא ברירא כ״כ להפוסקים [עיין בנו״ב מ״ת בסי׳ קי״ג דמכשיר בדיעבד בלא עוקץ שמאלי] ורק להחמיר צריך לחוש לדבריו ולא להקל וא״ל דקמיירו דלא נראית כחי״ת קטנה ממש רק דמספקא להו בחי״ת קטנה ותינוק קוראה כיו״ד א״כ יועיל זה לבד בלי גרירה כדפסק הטור בכל אות שיש ספק ואמאי כתבו דלא מהני קריאת התינוק [וצריך לעיין בגוף התשובה] ע״כ הנכון כדעת הי״א המובא בפנים:

צורת אות כ"ף

(*) אם התינוק וכו׳ אפשר וכו׳. מה שכתבתי בלשון אפשר...

צורת אות כ"ף פשוטה

(*) אם האריך גגה וכו׳. הוא לשון הדה״ח בהלכות קה״ת ולא הזכיר כלל שיעור דכפלים משום דס״לֹ דגם בכ״ף הוא רק למצוה [ולזה ציין עי׳ בד״מ ועיין במרדכי דאכל אותיות אמרן דהוא רק לכתחילה] וכן מוכח בלבוש בסי׳ ל״ו ועיין בחידוש רע״א בסי׳ ל״ב סכ״ה ודלא כהט״ז ביו״ד בסימן רע״ג והש״א שהחזיק בדבריו להחמיר בלא היה כפלים ברגל מן הגג אפילו דיעבד. ודברי הדגמ״ר בסימן ל״ב סקכ״ו במ״א שחמיר ג״כ בזה אפילו דיעבד מחמת דמוכח כן בב״י סימן ל״ו נפלאים ממני דהמעיין שם באות ך׳ בא״ב שני יראה להדיא דלא הזכיר פסול רק באם האריך גגה יותר מרגלה אבל בזה לא כתב רק דצריך להיות כפלים והכונה למצוה אח״כ מצאתי בספר ברכת המים להגאור בעה״מ סדר הגט שבאה״ע שכתב ג״כ בהדיא דלא החמירו רק באם האריך גגה יותר מרגלה אבל לא במחצה על מחצה עי״ש א״כ משמע דכ״ש דכפלים לא הוזכר רק למצוה:

צורת אות למ"ד

(*) ונהגו הסופרים כדעה זו. ועיין ג״כ בפמ״ג שכתב דמה שאמרו ביריכו של ה״א הימיני אם יש בו כמלא אות קטנה והוא היו״ד כשר נראה לי דה״ה לשאר אותיות כגון ד׳ למ״ד וכו׳ אם נשאר מירך הימין כיו״ד די בכך ונ״ל שבלמ״ד כוונתו לענין קו התחתון הזה שאפילו אם לא המשיכו מלמטה (דק) [רק] כיו״ד די דא״ל שכוונתו להקל אפילו בקו העגולה האמצעי שמצד ימין א״כ אין בו תמונת למ״ד כלל:

צורת אות מ"ם פתוחה

(*) כמו כ"ף וא"ו. ...

(*) ויגיע עד כנגד מושב התחתון. ובדיעבד אם לא הגיע עד למטה ותינוק קראו למ״ם צ״ע דאפשר דזהו אינו מעיקר צורת האות רק לכתחילה.

צורת אות מ"ם סתומה

(*) יגרור המותר. ומ״מ אם המשיכה כ״כ עד שהתינוק לא הכיר להאות עי״ז לענ״ד צ״ע אם מהני גרירה עיין רמב״ם פ״א מהלכות תפילין הלכה י״ט ואפילו את״ל דבה״א באופן זה ג״כ כשר שם שאני דעיקר תמונתו כן לכמה ראשונים וכנ״ל:

צורת אות נו"ן כפופה

(*) הניח הפמ"ג בצ"ע. ...

צורת אות קו"ף

(*) ויריכה הימנית וכו׳ כ"ף כפופה. ...