ביאור הלכה על אורח חיים כ
סעיף א
עריכה(*) הלוקח טלית וכו' מתגר נכרי וכו': עיין בח"א בכלל י"א שכתב ונ"ל דהקונה מתיר הציצית ויקשרם מחדש ואיני יודע שום טעם לזה ואי קאי אאינו תגר מה יועיל אם יתיר הציצית שמא לא נטווה לשמה לא מיבעיא להמ"א דמחמיר בקניית ציצית מנכרי אפילו לט"ז ג"כ יש להחמיר בזה דאפשר מחמת שהוא רוצה שירבו קופצים על הטלית ע"כ טוה הציצית בעצמו ותלאן בהבגד וגם לא הו"ל לח"א לסתום אלא לפרש ונ"ל דט"ס הוא בח"א והאי ונ"ל צריך להיות אחר מה שכתב בתחלה לענין טליתים גנובים עי"ש:.
סעיף ב
עריכה(*) שמא יתלווה: עיין במ"ב ועיין בביאור הגר"א שכתב דלהכי אסור אפילו למשכן אצל הנכרי משום דנקטינן לחומרא כהאי טעמא דשמא יתלווה וכו' דלאידך טעמא דזונה היה מותר ור"ל דאיך ימסור לזונה כיון שהטלית אינו שלו [ולפ"ז לפי מה שכתב הח"א דלדידן השתא לא חיישינן לטעם דשמא יתלווה כמ"ש במ"ב בשמו ממילא מותר למשכן ונעלם זה מהח"א עי"ש שמחמיר בזה]. ועיין בנ"י בה"ק דמשמע בהיפך וצע"ג על סברת הנ"י במה שכתב ולפ"ז וכו' עי"ש ואולי כונתו דלנכרית אסור למסור להפקיד מטעם זה אבל מדברי הב"י שהביאו משמע דאף לנכרי אסור:.