ביאור:תשובה - גם בלי חטא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רעיון לאלול, חודש הסליחה והתשובה

מלכים ב פרק כג, פסוק כה (על יאשיהו המלך):

וְכָמֹהוּ לֹא-הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ, אֲשֶׁר-שָׁב אֶל-יְהוָה בְּכָל-לְבָבוֹ וּבְכָל-נַפְשׁוֹ וּבְכָל-מְאֹדוֹ--כְּכֹל, תּוֹרַת מֹשֶׁה; וְאַחֲרָיו, לֹא-קָם כָּמֹהוּ.

מצודת דוד

וכמהו לא היה לפניו - ומה שנאמר בחזקיה (לעיל יח ה) ואחריו לא קם כמוהו, הוא בדבר הבטחון בה' וכמו שנאמר שם, אבל בדבר התשובה לא היה כיאשיהו ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (שבת נו ב) שמעולם לא חטא, ותשובתו היתה להחזיר משלו כל דין שדן מבן שמונה עד שמונה עשרה, וזה שנאמר, ובכל מאודו

הנה מהפסוק נראה שאפשר לשוב אל ה' גם אם לא עוזבים אותו אף פעם, שהרי לא מצאנו שיאשיהו חטא.

תשובה במובן הזה היא חזרה והתחברות אל המקור, רוח ה' המפעמת בך.

או שנאמר שהחיים מטבעם הם בעלי עליות ומורדות ויאשיהו דאג תמיד לשוב לרוח ה'.


תגובותעריכה

אפשר גם לפרש שהוא שב מחטאי אבותיו. מנשה ואמון עבדו עבודה זרה, ויאשיהו הסיר את העבודה הזרה שלהם מיהודה.

-- אראל, 2011-09-08 06:57:28

ויקרא כו מ: "והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי"

-- אראל, 2011-09-08 06:57:57

אראל צודק לחלוטין

ספר במדבר יד (לג) וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר:

אלהים פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאיו לאמור מבחינה גנטית

ומכל שושלת בית דוד מכל המלכים לזרע דוד יאשיהו שב ליהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו

-- daian moshe, 2011-09-08 07:47:40

נכון, ותומך בכך הפסוק הבא - "26 אך לא-שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר-חרה אפו ביהודה על כל-הכעסים אשר הכעיסו מנשה".

יש פה אף חזרה על המילה שב בהקשר אחר.

ובכל זאת, איך זה מסתדר עם "איש בחטאו ימות"?

-- hagai hoffer, 2011-09-08 12:40:22

שאלה טובה חגי הופר ואענה כזאת

מבחינה גנטית האלהים פוקד עון אבות עד ארבעה דורות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים לשונאיו

לאמור אם אבותיך עד ארבעה דורות למשל בזמן שאכלו פרי תפוחים חטאו ליהוה אז כל פעם שאתה תאכל תפוח אז תרגיש רע כי בזכרון התודעתי הגנטי התפוח לא התעכל נכונה ומה שלא מתעכל בגוף זה כמו רעל ואז הרופאים למינהם יגידו שאתה אלרגי לתפוחים

בעניין מנשה הוא המלך שהכעיס את יהוה כי מנשה היה חוטא ומחטיא את כל העם

ספר מלכים ב פרק כא כתוב:

(א) בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ:

(ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ג) וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם:

(ד) וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית יְהֹוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה בִּירוּשָׁלַם אָשִׂים אֶת שְׁמִי:

(ה) וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה:

(ו) וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשֹוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיס:

(ז) וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם:

(ח) וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשֹוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה:

(ט) וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשֹוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(י) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֵאמֹר:

(יא) יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשֹוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו:

מנשה התעה את בני ישראל לכן חרון אף יהוה לא שב מעמו כי בני ישראל לא חדלו לעשות הרע בעיני אלהים

ואחרי מנשה מלך בנו אמון שלא חדל גם הוא לחטוא ולא השכיל לשוב כמלך הצדיק יאשיהו לכן גם חרון אף יהוה לא שב

-- daian moshe, 2011-09-08 15:38:15

לעניין האחרון ראו -

[1]

הכותב משווה שם את האמירה "איש בחטאו יומת" (שבפרשתנו) לחוקי חמורבי, שם יש דין שמומת בן הנאשם כעונש לו

כלומר - בית דין לא רשאי לפקוד עוון אבות על בנים, אך ה' כנראה כן..

-- hagai hoffer, 2011-09-09 02:08:29

ויחזקאל יח' הוא כמובן עניין בפני עצמו

-- hagai hoffer, 2011-09-09 02:22:22

אוסף של מאמרים על סוגיית השכר והעונש לפרט ולכלל, לאבות ולבנים [2]

-- אראל, 2011-09-09 07:59:22

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-09-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09b23_1