ביאור:תשובה לבן החכם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בכמה מקומות בתורה נאמר שצריך לספר לבן על יציאת מצרים . בדברים ו כ נאמר: "כי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים, אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם?". הבן שואל שאלה מפורטת - הוא מבחין בין סוגים שונים של מצוות ( "עדות" , "חוקים" , "משפטים" ); והוא מכיר בכך שה' ציווה את כולם ("אשר ציוה ה' אלהינו " - ואינו מוציא את עצמו מן הכלל). מכאן הסיקו חז"ל (ב"הגדה של פסח"), שמדובר בבן חכם.

על-פי התורה, יש לענות לו (ו 21-25): "ואמרת לבנך: עבדים היינו לפרעה במצרים; ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה. וייתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים, בפרעה ובכל ביתו - לעינינו. ואותנו הוציא משם - למען הביא אותנו, לתת לנו את הארץ, אשר נשבע לאבותינו. ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה, ליראה את ה' אלוהינו - לטוב לנו כל הימים, לחיותנו היום הזה. וצדקה תהיה לנו; כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת, לפני ה' אלוהינו - כאשר ציוונו". הבן שאל מה הן המצוות, ובתשובה נזכרה רק מצוה אחת - המצוה לירוא את ה'; שאר התשובה אינה עונה באופן ישיר על שאלתו של הבן החכם, וכל מטרתה של השאלה היא לתת לבן את המוטיבציה ללמוד בעצמו - שיידע את חשיבותן ומעלתן של המצוות, וילמד אותן ביראת-כבוד. תשובה זו מתאימה לגישה המודרנית בהוראה - שלא ללמד את הילדים באופן ישיר, אלא רק לגרות אותם ולתת להם מוטיבציה, כך שילמדו בעצמם.

אך חז"ל (ב"הגדה של פסח") נתנו תשובה אחרת לגמרי - אמרו שצריך לומר לבן החכם " כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן " (הלכות אפיקומן קשורות לסיום הסדר, ויש אומרים שהכוונה היא שצריך ללמד אותו את כל הלכות הפסח, עד ההלכה האחרונה).

מדוע שינו חז"ל מהתשובה הכתובה בתורה?

נראה לי שחז"ל לא התכוונו לבטל את התשובה הכתובה בתורה, אלא רק להוסיף עליה: "אף אתה ", בנוסף לתשובה הכתובה בתורה, שהיא תשובה כללית העוסקת בעקרונות, "אמור לו כהלכות הפסח ", הוסף והסבר לו את הפרטים, הממלאים את העקרונות בתוכן ניתן ליישום.

נראה שדברי חז"ל משקפים את רוח התקופה:

  • בימי התורה והנבואה, הדגש היה על הבנת העקרונות והכללים - ומתוכם להגיע לפרטים. לכן, בחינוך הבנים הדגש היה על הכללים, בתקוה שידיעת הכללים תיתן להם מוטיבציה ללימוד הפרטים.
  • אך בימי בית שני, החליטו חכמי הכנסת הגדולה לבטל את יצר הרע של העבודה הזרה, ולשם כך החליטו להשקיע יותר בפרטים הקטנים של ההלכות (ראו במאמרו של הרב קוק, "חכם עדיף מנביא", "אורות" עמ' קכ); גם בהגדה של פסח, הנחו את ההורים להדגיש בפני הילדים החכמים את פרטי ההלכות.

להסבר התשובה עצמה "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" ראו אפיקומן .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/bn_xkm