ביאור:תרומת חלקי גוף

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




תגובה ל: הקרבת בעלי-חיים כלשהם שנכתבה ב10:50:42  14.10.2004

כשה' אמר לאברהם, שלא יקריב את יצחק בנו, אברהם ראה אַיִל והקריב אותו לעולה במקום בנו (בראשית כב). מכאן אפשר ללמוד, שקרבנות בהמה באים כתחליף לקרבנות אדם.

ואכן, חלק מהמפרשים הסבירו כך את משמעות הקרבנות: למעשה האדם צריך להקריב את עצמו לפני ה' (כדי לכפר על חטאיו, או כדי להודות לה' על הניסים שעשה לו), אך ה' לא רוצה שהאדם יהרוג את עצמו, ולכן הוא מאפשר לאדם להביא בהמה ולהקריב אותה כתחליף להקרבת עצמו.

מאז חורבן בית המקדש, אי אפשר להקריב קרבנות, אך יש דרכים אחרות שבהן האדם יכול להקריב את עצמו לפני ה'.

דרך אחת, שהיתה מקובלת ביותר בזמן הגלות, היא הצום: כשאדם צם, דמו ובשרו מתמעטים, ואם הוא מקדיש את הצום לכבוד ה', אפשר לראות בכך תחליף לקרבן (כמו שכתוב בתפילה לתענית ציבור: "יהי רצון שיהיו חלבי ודמי שנתמעטו היום, כאילו הוקרבו על-גבי המזבח").

בימינו, עם התפתחות הרפואה המודרנית, יש דרך אחרת: האדם יכול להקריב חלקים מגופו כדי להציל חיים של אנשים אחרים. בכך הוא מקיים את מצוות ה' "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט טז), ולכן אפשר לראות בכך קרבן לה'.

מה אפשר לתרום

עריכה

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-10-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tryg/mamr/hqrvt_guf