ביאור:תרגום מגילת רות בעברית - פרק ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

א. ותאמר לה נעמי חמותה בתי, בשבועה, לא אנוח עד מתי שאבקש לך מנוחה, כדי שייטב לך.

ב. ועתה הלא בועז מכרינו שהיית בשדה שלו עם נערותיו, זורה את גורן השעורים ברוח שבלילה.

ג. ורחצת במים וסכת בשמים, ושמת תכשיטים עליך, וירדת הגורן, אל תודעי לאיש עד כלותו לאכול ולשתות.

ד. ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם, ובאת וגלית את רגליו, והוא יגיד לך מחכמתו את אשר תעשין.

ה. ותאמר אליה כל אשר תאמרי אלי אעשה.

ו. ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה לה חמותה.

ז. ויאכל בועז וישת וייטב לבו, ויברך את ה' שקבל תפילתו והסיר את הרעב מארץ ישראל, ויבא לשכב בקצה הערמה, ותבא בלט ותגל רגליו ותשכב.

ח. והיה בחצי הלילה ויחרד האיש וירעד, ויתרכך בשרו כלפת מהרעידות, וירא והנה אשה שוכבת לרגליו, ויכבוש יצרו ולא קרב אליה, כמו שעשה יוסף הצדיק שסרב להתקרב למצרית אשת אדוניו, וכמו שעשה פלטיאל בן ליש החסיד שנעץ חרב בינו לבין מיכל אשת דוד , וסרב לקרב אליה.

ט. ויאמר מי את ותאמר אני רות אמתך, ויקרא שמך על אמתך לקחת אותי לאשה, כי גואל אתה.

י. ויאמר ברוכה את לה' בתי, הטבת חסדך האחרון מן הראשון. הראשון שהתגיירת, והאחרון שעשית את עצמך כאשה שמחכה ליבם קטן עד שיגדל, לבלתי לכת אחרי הבחורים לזנות עמהם בין דל בין עשיר.

יא. ועתה בתי אל תראי, כל אשר תאמרי אעשה לך, כיון שגלוי לפני כל הסנהדרין הגדולה יושבי שער עמי , כי אשה צדקת את, ויש בך כח לשאת את עול מצוות ה'.

יב. ועתה כי אמנם גואל אנכי, אבל יש גם גואל קרוב ממני שראוי לגאול יותר ממני.

יג. ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך האיש שראוי לגואלך מהתורה הרי טוב , ויגאל לחיים. ואם לא יחפוץ לגואלך, אני אומר את דברי בשבועה לפני ה', כמו שדברתי לך כך אעשה, שכבי עד הבקר.

יד. ותשכב מרגלותיו עד הבקר, ותקם בעמוד השחר בטרם יכיר איש את רעהו בגלל החושך, ויאמר לנעריו לא יודע לאיש כי באה אשה אל הגורן.

טו. ויאמר הבי הסודר שעליך ואחזי בה, ותאחז בה. וימד שש סאין שעורים וישם עליה, והיא קבלה לה כח מה' לשאת אותם. ורמז לה שנאמר לו בנבואה שעתידים לצאת ממנה שש צדיקים בעולם, שכל אחד עתיד להתברך בשש ברכות . ואלו הם הצדיקים: דוד דניאל חנניה מישאל עזריה ומלך המשיח . ויבא בועז העיר.

טז. ותבא אל חמותה בעלות השחר, ותאמר מי את בתי, ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש על פי הנבואה שהתגלתה לו.

יז. ותאמר שש סאין שעורים האלה נתן לי האיש, כי אמר אל תבוא ריקם אל חמותך .

יח. ותאמר שבי בתי עמי בבית עד אשר תדעי איך יגזר מן השמים, ואיך יתפרש הדבר, כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום.

הערות

• (פסוק ח) "והיה בחצי הלילה ויחרד האיש וירעד, ויתרכך בשרו כלפת מהרעידות, וירא והנה אשה שוכבת לרגליו, ויכבוש יצרו ולא קרב אליה, כמו שעשה יוסף הצדיק שסרב להתקרב למצרית אשת אדוניו, וכמו שעשה פלטיאל בן ליש החסיד שנעץ חרב בינו לבין מיכל אשת דוד וסרב לקרב אליה".

אמר ר' יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו אל מן העבירה מה עשה נעץ חרב בינו לבינה אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב. (סנהדרין יט ב).

• (פסוק יא) "ועתה בתי אל תראי, כל אשר תאמרי אעשה לך, כיון שגלוי לפני כל הסנהדרין הגדולה יושבי שער עמי , כי אשה צדקת את, ויש בך כח לשאת את עול מצוות ה'".

צ"ע שהרי הסנהדרין הגדולה של 71 ישבו רק בירושלים בלשכת הגזית, ובבית לחם מקום מגוריו של בועז היו רק סנהדרין קטנה של 23. ונראה שבתקופת בועז עוד לא נבנה בית המקדש, והסנהדרין הגדולה לא ישבו בירושלים. ומקום מושבם היה בבית לחם. מכאן שבית לחם היתה עיר מאד חשובה בזמן בועז. ועיין זבחים נד ב "גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה" ולכן הסנהדרין ישבו בנחלת יהודה. סנהדרין גדולה היתה מתקופת משה רבינו, והיא לא תלוי בבנית בית המקדש. עיין רמב"ם פרק א' הלכה ד' "אין מעמידים מלך תחילה, אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבנו ובית דינו, וכשאול ודויד שמינה אותם שמואל הרמתי ובית דינו". מוכח שהיה סנהדרין גדולה גם לפני בנין בית המקדש.

• (פסוק יג) "ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך האיש שראוי לגואלך מהתורה הרי טוב , ויגאל לחיים. ואם לא יחפוץ לגואלך, אני אומר את דברי בשבועה לפני ה', כמו שדברתי לך כך אעשה, שכבי עד הבקר".

מדין תורה יבום שייך רק באח של הנפטר ולא בשאר קרובי משפחה ואין חילוק מי ייבם את רות, הגואל שהיה דוד מחלון (אח אלימלך) או בועז שהיה בן דוד מחלון. ומה שכותב כאן התרגום שהגואל קודם מהתורה הכוונה לגאולת השדה שמצוה על הקרוב לגאול. כמבואר בפרק ד', שאלימלך אמר "חלקת השדה אשר לאחינו אלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל, ואם לא יגאל הגידה לי".

• (פסוק יג) "ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך האיש שראוי לגואלך מהתורה הרי טוב , ויגאל לחיים. ואם לא יחפוץ לגואלך, אני אומר את דברי בשבועה לפני ה', כמו שדברתי לך כך אעשה, שכבי עד הבקר".

לדעת רש"י על פי חז"ל "אם יגאלך טוב" הכוונה דודי ששמו "טוב". ולדעת התרגום הכוונה אם הגואל הקרוב ממני יגאלך הרי טוב. ואין כוונת הפסוק להודיע את שמו.

• (פסוק יד) "ותשכב מרגלותיו עד הבקר, ותקם בעמוד השחר בטרם יכיר איש את רעהו בגלל החושך, ויאמר לנעריו לא יודע לאיש כי באה אשה אל הגורן".

לפי התרגום בועז לא לן לבד בגורן, הוא לן עם נעריו. ולכאורה הטעם כיון שאסור לתלמיד חכם לצאת יחידי בלילה. ועיין גמרא חולין צא א "ויאבק איש עמו עד עלות השחר" אמר רבי יצחק מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה. (שהרי יעקב נשאר יחידי והוזק-רש"י). ר' אבא בר כהנא, אמר מהכא "הנה הוא זורה את גורן השעורים". (אמרה נעמי לרות דעי שאחר שיגמור לזרות לא יבא לביתו לשכב שגנאי לת"ח לצאת בלילה וישכב בגורן-רש"י).

• (פסוק טו) "ויאמר הבי הסודר שעליך ואחזי בה, ותאחז בה. וימד שש סאין שעורים וישם עליה, והיא קבלה לה כח מה' לשאת אותם. ורמז לה שנאמר לו בנבואה שעתידים לצאת ממנה שש צדיקים בעולם, שכל אחד עתיד להתברך בשש ברכות. ואלו הם הצדיקים: דוד דניאל חנניה מישאל עזריה ומלך המשיח . ויבא בועז העיר".

וצריך להבין בשלמא בשש סאין מרומז על ששה צדיקים, אבל היכן מרומז שכל אחד עתיד להתברך בשש ברכות? בפשטות אפשר לומר שבשש סאין מרומז גם שש צדיקים וגם שש מדות. ונראה יותר שבכל סאה יש ששה קבין, והוא רמז שבכל צדיק יש שש ברכות. המלה "קב" משמשת לאו דוקא מדת נפח, אלא גם מדה לדבר מסוים כמו "רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של חבירו".

(בפסוק הנ"ל) "ואלו הם הצדיקים: דוד דניאל חנניה מישאל עזריה ומלך המשיח". המדרש רבה מונה את חנניה מישאל ועזריה לצדיק אחד ומוסיף את חזקיהו ויאשיהו. וז"ל א"ר יהודה בר ר' סימון בזכות וימד שש שעורים וישת עליה זכה ועמדו ממנה ששה צדיקים וכל אחד ואחד בהן שש מדות דוד חזקיהו יאשיהו חנניה מישאל ועזריה דניאל ומלך המשיח. דוד, שנא' (שמואל א טז) יודע נגן בכנור וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו. חזקיה, שנאמר (ישעיהו ט) למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא וגו' ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום. ואיכא דאמרי למרבה המשרה כתיב חסר מ"ם. יאשיהו, שנאמר (ירמיהו יז) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו וגו'. חנניה מישאל ועזריה, שנאמר (דניאל א) ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה וגו'. דניאל, שנאמר (שם ה') קל קבל די רוח יתירא ביה. מלך המשיח שנאמר (ישעיהו יא) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה וגו'.

• (פסוק יז) "ותאמר שש סאין שעורים האלה נתן לי האיש, כי אמר אל תבוא ריקם אל חמותך".

ואע"פ שהשש סאין שעורים שבועז נתן היו כדי לרמז לה על שש צדיקים ולא כדי שלא תבא ריקם אל חמותה? י"ל שכדי לרמז את הנ"ל היה מספיק לתת לה שש שבולים, ולרמז גם על שש צדיקים וגם על שש המדות שבכל צדיק.