ביאור:מבנה מלכים א ח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

[מלכים א ח כח-נג]

בחנוכת בית המקדש התפלל המלך שלמה תפילה ארוכה, ובה ביקש מה' שישמע אל כל התפילות שיתפללו בנ"י בנושאים שונים. התפילה מורכבת מ8 'פרקים', שבכל אחד מהם יש 3 סעיפים קבועים, כמו שרואים בטבלה שלפניכם:

השמיעה מן השמיים	הפניה אל ה'	המצב
ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמיים ושמעת וסלחת .	ושמעת אל תחינת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה	ופנית אל תפילת עבדך ואל תחינתו, ה’ א-להיי, לשמוע אל הרינה ואל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך היום, להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום, אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם, לשמוע אל התפילה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה.	0
ואתה תשמע השמיים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו.	ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה	את אשר יחטא איש לריעהו ונשא בו אלה להאלותו	1
ואתה תשמע השמיים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם. {ס}	ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה	בהינגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך	2
ואתה תשמע השמיים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה. {ס}	והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם	בהיעצר שמיים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך	3
ואתה תשמע השמיים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו : כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם. למען ייראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתת לאבותינו.	ופרש כפיו אל הבית הזה	רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שידפון, יירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע, כל מחלה. כל תפילה, כל תחינה, אשר תהיה לכל האדם, לכול עמך ישראל, אשר יידעון איש נגע לבבו.	4
אתה תשמע השמיים מכון שבתך ועשית ככול אשר יקרא אליך הנוכרי למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי.	ובא והתפלל אל הבית הזה	וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך. כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה	5
ושמעת השמיים את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם .	והתפללו אל ה’ דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך	כי ייצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלחם	6
ושמעת השמיים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שוביהם וריחמום. כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצריים מתוך כור הברזל. להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל לשמוע אליהם בכול קוראם אליך. כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכול עמי הארץ: כאשר דיברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצריים ד' ה'.	ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ אויביהם אשר שבו אותם, והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בניתי לשמך	כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה. והשיבו אל ליבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שוביהם לאמור חטאנו והעווינו רשענו.	7

מבנה

כל פרק מתאר מקרה שבו אדם או עם פונה אל ה' דרך בית המקדש:

בפרק 0 פונים שלמה ועם ישראל, והם מתפללים תמיד – לילה ויום. פרק זה הוא מעין כותרת לכל התפילה. לאחר הפרק הזה ניתן לראות התרחקות הדרגתית מבית המקדש [שמעתי מהרב סמט מישיבת פ"ת]:

בפרק 1 פונה אדם שהשביע את חברו בעניין סכסוך ממוני שהיה ביניהם (ע' ויקרא ה א)] . המשפט נערך ממש בתוך המקדש – " "לפני מזבחך בבית הזה" " .

בפרק 2 פונה עמ"י, אחרי שספגו מפלה צבאית בתוך הארץ ( אמנם בהמשך כתוב "והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם" אבל נראה לי שהכוונה היא שכל הלוחמים יחזרו משדה הקרב, איש לנחלת אבותיו; וכך פירש מלבי"ם). גם כאן הם מתפללים ממש בתוך המקדש – " "בבית הזה." "

בפרק 3 פונה עמ"י, כשאין גשמים. כאן הם מתפללים " "אל המקום הזה" " – לא ממש בתוך המקדש אלא מבחוץ, במקום שאפשר לראות ממנו את המקדש. אולי הסיבה היא, שבתענית על עצירת גשמים באים לא רק בני-ישראל אלא גם גרים-תושבים, ואסור להם להיכנס למקדש, ולכן הם נשארים בחוץ.

בפרקים 4 ו5 פונים אנשים פרטיים (מישראל או מהגויים) שיש להם צרות פרטיות – הם סובלים מרעב, ממחלות או מאויבים שמציקים להם ( פרק 2 דיבר על תבוסה של צבא ישראל במלחמה - " "בהינגף עמך ישראל לפני אויב " " , ופרק 4 מדבר על סכסוכי גבול מקומיים, פיגועי טרור וכו' - " "כי יצר לו אויבו בארץ שעריו" " ). גם כאן הם מתפללים " "אל הבית הזה" " – לא ממש במקדש אלא מבחוץ. אולי הסיבה היא, שלא כל אדם פרטי רשאי להיכנס אל המקדש (לא כל אחד יודע להיטהר כמו שצריך) ולכן חלק מהם עומדים בחוץ.

בפרק 6 פונים חיילי ישראל, כשהם בדרך למלחמה. הם כבר לא יכולים להתפלל בתוך המקדש וגם לא לידו – הם יכולים רק לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים: " "דרך העיר אשר בחרת בה, והבית אשר בניתי לשמך" " .

בפרק 7 פונים חיילי ישראל, אחרי שהובסו במלחמה ונלקחו בשבי. הם כבר מחוץ לגבולות הארץ ולכן הם צריכים לפנות לכיוון א"י: "דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בניתי לשמך." אפשר ללמוד מדברי שלמה את הדין הידוע, שבכל תפילה צריך לפנות לכיוון בית המקדש. אפשר גם ללמוד שהדין הזה 'אינו מעכב', כלומר – אם אדם לא יכול לפנות לכיוון המקדש – בכל-זאת ה' יקבל את תפילתו, כמו שכתוב "להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל, לשמוע אליהם בכל קוראם אליך" . [מלבי"ם]

הבדלים

""

יש הבדלים בתיאור השמיעה מן השמיים – ולחלק מהם גם הצלחתי בע"ה למצוא הסברים. אני מקווה שההסברים יעזרו לכם ללמוד את התפילה בעל-פה.

• בפרקים 0 - 5 נאמר " "ואתה תשמע השמיים" " ו בפרקים 6 - 7 נאמר " "ושמעת השמיים." " הסבר אפשרי: בפרקים 1 - 5 המתפללים נמצאים במקדש או קרוב אליו, ושלמה בטוח שה' ישמע את תפילתם, ולכן הוא אומר " "ואתה תשמע" " בלשון עתיד וודאי. אבל בפרקים 6 - 7 המתפללים נמצאים רחוק מהמקדש, והם רק פונים לכיוונו, ולכן לא בטוח שה' יתייחס אליהם -- שלמה מבקש שה' ישמע את תפילתם למרות שהם רחוקים מהמקדש, והוא אומר בלשון בקשה " "ושמעת" " .

• בפרקים 4, 5 ו7 נזכר הביטוי " "מכון שבתך" " ככינוי לשמיים, ובשאר הפרקים לא. הסבר אפשרי: שלושת הפרקים האלה מדברים על תפילה של יחידים: בפרק 4 – יחיד מישראל, בפרק 5 – יחיד מהגויים, ובפרק 7 – יחיד מישראל שנמצא בשבי הגויים (כל שבוי נמצא במקום אחר – הם בוודאי לא יכולים להתפלל בציבור). שאר הפרקים מדברים על תפילה של ציבור. כשציבור שלם מתפלל – ה' לא רק שומע את תפילתם, אלא גם "'יורד'" כביכול מהשמיים ונמצא "בתוך עדת בני ישראל". אבל כשאדם יחיד מתפלל – ה' לא "יורד מהשמיים" בשבילו אלא נשאר ב"מכון שבתו" בשמיים, ורק שומע מלמעלה את התפילה. {יש למישהו הסבר יותר פשוט?}

• בפרק 2 מבקש שלמה " "וסלחת לחטאת עמך ישראל" " , ו בפרק 3 הוא מבקש " "וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל" " : נראה לי (כמו שהוסבר למעלה) שבפרק 2 מתפללים רק בני ישראל (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת רק בעמ"י – תבוסה במלחמה), ובפרק 3 מתפללים גם גרים תושבים (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת בכולם – בצורת).

• בפרק 4 אומר שלמה " "וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו ." " ו בפרק 5 הוא אומר " "ועשית ככול אשר יקרא אליך הנוכרי" " : כי בנ"י מכירים את הכללים של 'שכר ועונש', והם מבינים שכל אדם צריך לקבל על פי דרכיו. אבל הנוכרים לא מבינים את זה, ואם ה' לא ימלא את בקשת הנוכרי (כי הוא אינו ראוי לכך) הנוכרי יחשוב שה' פשוט לא שמע אותו... לכן שלמה מבקש שה' בכל מקרה ימלא את בקשת הנוכרי ולא יתייחס לדרכיו וללבבו, " "למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי" " [מלבי"ם].

קשרים

התפילות של שלמה התקיימו לא רק בימי בית המקדש הראשון אלא גם בימי בית המקדש השני, כמו שניתן ללמוד מ חזונותיו של זכריה .

גם אנחנו, עד היום, מבקשים בתפילתנו בקשות דומות לבקשותיו של שלמה, אם כי לא באותו סדר:

כנגד הבקשה שב "פרק 0" , אנחנו מבקשים: "שמע קולנו, ה' א-להינו, חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו...".

כנגד הבקשה שב "פרק 1" , אנחנו מבקשים: "והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר...; על הצדיקים ועל החסידים... יהמו נא רחמיך, ה' א-להינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ...".

כנגד הבקשה שב "פרק 2" , אנחנו מבקשים: "...וכל אויביך מהרה ייכרתו...".

וכנגד הבקשה שב "פרק 3" , אנחנו מבקשים "ברך עלינו, ה' א-להינו, את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן [טל ומטר ל]ברכה על פני האדמה, ושבענו מטובך, וברך שנתנו כשנים הטובות".

עוד על המבנה של תפילת שלמה - ראו באתר דעת .

מקורות

על-פי מאמר של ע"פ הרב י' סמט שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 11 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-11-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/tfilt_jlmo