ביאור:תפילת יהושפט לעומת תפילת שלמה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:מלכים א ח שנכתבה ב22:53:17  17.01.2005

הבנין נבנה במשך 7 שנים (11 לשלמה). תפילת שלמה הארוכה ביותר בתנ"ך ומופיעה במל"א ח' ובדברי הימים ו'. נעסוק בחלק העיקרי (החל מפס' כ"ז). תפילה שלמה קרויה תחינה (מפס' כ"ז ועד נ"ג). תחינה שיענה לבנ"י. כ"ז – ל' הינם פסוקי הקדמה. לא – נ': 7 פסקאות, 7 מצבי תפילה בהם שלמה מתחנן שתפילת בנ"י   תתקבל בהקשר לביהמ"ק. נ"א – נ"ג: חתימה וסיכום.

1. ל"א – ל"ב : סכסוך בין רעים. והוא נושא בו אלה. תובע מבר פלוגתא שלו להשבע לפני המזבח. שלמה מבקש שהצדק יצא לאור במקרה זה.

2. ל"ג - ל"ד : מגיפה, מפלה לפני אויב. הנגפים/בנ"י. שלמה מבקש שהתפילה תתקבל, הקב"ה יסלח להם וישיבם לאדמתם (שטחם כבושים שנכבשו בכח הזרוע)

3. ל"ה – ל"ו : בצורת, בקשה שהגשם ישוב

4. ל"ז - מ : פסקה מרכזית, האמצעית, מגוונת, בעלת מקרים רבים. הגיוון מתבטא ב: בעיות בחקלאות, בע"ח, אויבים, כל נגע וכל מחלה (גם מה שלא כללנו או לכל איש בעיות פרטיות). במקרה של ציבור מגיע ציבור ואילו במקרה של יחיד בא יחיד. ושלמה מבקש שיתן כפי המגיע לאדם.

5. מ"א – מ"ג : הנכרי בא להתפלל וזה יוצא דופן. מבקש שישמע בכל מקרה. "למען ידעון כל עמי הארץ את שמך..."

6. מ"ד – מ"ה : מלחמה, ועשית כמשפטם (אם מגיע להם נצחון אז תתן להם)

7. מ"ו – נ"א : שבויים, מתפללים ממקום שביים, מבקש שיענה להם ויחזירם לארץ.

מכנה   משותף: במבנה: המקרה, התפילה על הרקע, בקשה להענות התפילה, הענות ה' בפועל. חזרה של 7 פעמים: "ואתה תשמע השמים"/"ושמעת השמים". כדי למנוע מחשבה שרק במקדש ה' שומע. אולם "בבית הזה" קשור תמיד בבית המקדש. ההבדל: תפילת יחיד/רבים. חלק קשורים בפורענות ולכן התפילה קשורה בחזרה בתשובה והענות ה' לאחר התשובה. 4 הראשונים מוסריים. 5 – לא כי בכל מקרה צריך לשמוע לגוי.   הפסקה ה -6 לא מחייבת בסיס מוסרי (כי אולי הם בסדר והם ינצחו), הכי בולט בפסקה השביעית. קשה להבין את הארגון. אמנם אמרנו תפילת יחיד ורבים אולם עדיין הסדר אינו ברור. למה הנכרי באמצע והלוא הוא שונה מבנ"י. שיהיה או בהתחלה או בסוף. הפסקה השניה והשביעית מתאימות שתתאחדנה לפסקה אחת. היה מתאים לשים את כל פסקאות המלחמה ביחד. כלומר 6, 2 ו7 (בין כאיחוד ובין במנותק). כפילות וחוסר סדר הגיוני.

ברכות ל.: התפילה ביסודה אל ה' (6). בחו"ל יכוון ליבו דרך ארצם (7), כאשר בארץ הכיוון הוא לירושלים (6), ואז למקדש (5) (בדברי הימים רבים, כאן יחיד. ישנו מין מצב שלא יכול להכנס למקדש) . במקדש – כנגד ק"ק (3). הפסקאות הכי דומות 2 ו 3. פסקה 3 מחייבת שיתפללו במקדש כי אין סיבה שלא. אז מה זה המקום הזה – ק"ק. להבדיל מאומות אחרות "כל" בנ"י מכוונים את ליבם למקום אחד – ביהמ"ק. הברייתא מגלה את הסדר. יחס גיאוגרפי למקדש. 3 הפסקאות הראשונות – בתוך המקדש עצמו. הרביעית – א"א להכנס למקדש, וכנ"ל הנכרי. לכן הוא נמצא כאן כי הוא קרוב פיזית. אמנם 6 אמורה להיות לפני 2 בגלל סדר הזמנים אבל 2 קרובה יותר מבחינה גיאוגרפית. ו7 אמנם דומה ל2 אבל היא רחוקה פיזית, היא הכי רחוקה, בחו"ל.

"הח"ח" : למה לא כותבים בקיצור? א"א לקפוץ בדרגות של קדושה למרות שמבחינת המצפן הכיוון הוא מקום אחד. למה בחינה זה הפוך מהברייתא? הברייתא נכתבה בחו"ל, ובאה ללמד הלכה ולכן זה נעשה בצורה הפרקטית ביותר. תפילת שלמה ערוכה מן הקל אל הכבד. בביהמ"ק הכי קל לתפילה להתקבל.

"   "

"דברי הימים כ': מלחמת יהושפט נגד מואב ועמון בחצצון תמר:" יהושפט נלחם ולפני כן מתפלל בירושלים ואז האויבים נמצאים פגרים מתים. הסיטואציה המתאימה ביותר היא פסקה 6 אולם הוא מצטט את פסקה 4. כללית מתאימה לכל מצב. למה 4 ולא 6? הוא במצב גיאוגרפי אחר כי הוא נמצא בירושלים (קרבה למקדש), וזוהי הנקודה העיקרית.

גדר התפילה במקדש דין דרבנן. חז"ל הופכים לחובה, שיסודה בקבלה. לפי הלכות תפילה לרמב"ם נראה שתפילה במקדש חובה דאוריתא. מפורש ברס"ג – שינוי כיוון התפילה. נוכח התפילה ממשה רבינו. מאחר והמקדש ירש את המשכן אזי נוכח המקדש ירש את נוכח המשכן. בתחילה אף הדתות האחרות התפללו לירושלים. דין יסודי בהלכות תפילה ובספר המצוות. נשים החייבות תפילה ביום לפחות חייבות להקפיד על נוכח המקדש. שלמה מקריב כ"כ הרבה קורבנות למה מתפלל דווקא על התפילות ולא על הקורבנות?

  "ההקדמה (דף 2)" :    סיכום בהמחשה של 7 הפסקאות. הפס' הראשונה נראית תלושה ממקומה. אם א"א לכלכל את ה' למה ה' בונה את העולם? פסקה סותרת להמשך.

"רי"ק" : הבית נבנה בשביל שיתפללו אליו (חוזר לשמים). לשמוע מהשמים את התפילה בבית, אין באמת השראת שכינה

"רד"ק" : הבית אינו אלא משל. המקום יסייע לתפילת האדם ויהיה מליץ לאדם.

  "רי"ק 2" : מחמת החסד לדוד אבי   צמצמת שכינתך בו.

"רלב"ג" : מקום פלא אבל זה אמיתי ולא ניתן להבין זאת מפני שהשכינה בבית וזהו מקום שכינה ולכן תפנה לתפילת העבד. התפילה היא ההוכחה להשראת שכינה והן נשמעות יותר מתפילות אחרות ונענים מפני שהכוונה למקדש "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות" – תל שכל הפיות פונים אליו.

תפילת יהושפט לעומת תפילת שלמה

מקורות

על-פי מאמר של הרב אלחנן סמט [סיכמה: פרידה נובוגרודסקי] שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/tfilt_jlmo_frida