ביאור:תן לו לדבר עד הסוף

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לפעמים אנחנו נקלעים לשיחה עם כסילים, שמדברים שטויות, ואנחנו מאד רוצים להגיד להם את זה כבר בתחילת השיחה.

ספר משלי ממליץ לחכות קצת:

ביאור:משלי כט יא : "" כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה" הכסיל צריך להוציא בפיו, במילים, את כל רוחו= מחשבותיו ; רק אחרי שהוא מוציא הכל, הוא מסוגל לקבל מחשבות חדשות.

לכן, החכם נותן לו לדבר בלי הפרעה, ורק באחור = באיחור, באחרית, בסוף, הוא משיב לדבריו, ומשבח = מרגיע ומשקיט את תלונותיו וטענותיו (שיבח - כמו ב ביאור:תהלים פט י : ""{{{1}}}"


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-29-11