ביאור:תמימות - מצוה או הבטחה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

שני פסוקים מדברים על תמימות של האדם לפני ה':

  • (בראשית יז א): "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים; וירא ה' אל אברם ויאמר אליו 'אני אל שדי; התהלך לפני והיה תמים , ואתנה בריתי ביני ובינך, וארבה אותך במאד מאד"
  • (דברים יח יג): "תמים תהיה עם ה' אלהיך. כי הגויים... אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. נביא... יקים לך ה', אליו תשמעון"

תמים משמעו שלם, ללא פגם .

ניתן לפרש את שני הפסוקים כמצוה או כהבטחה:

1. מצוה עריכה

בשני הפסוקים אפשר לפרש שזוהי מצוה - להיות שלם בהתנהגות לפני ה', לא לחטוא אפילו בדבר קטן:

  • אברהם היה צריך להיות שלם ולעמוד בכל הניסיונות, ובזכות שלמותו זכה לברית עם ה'.
  • דוד אקסלרוד פירש, שהתמימות של אברהם עומדת בניגוד לדבריהם המתחמקים של האדם ("וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל") ושל קין ("וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"): הם דמיינו לעצמם מה הם תכונותיו של אלוקים והתייחסו אליו בהתאם לדמיונם, כלומר, בראו אלוהים בצלם דמות איוולתם. תמים הוא הרוצה את המחויב והצודק; עיקש - הפכו של התמים - הוא המחייב ומנסה להצדיק את מה שהוא רוצה .
  • בני ישראל צריכים להיות שלמים ולפנות רק אל הנביא, לא לפנות אל קוסמים אפילו פעם אחת.
  • הרמב"ן מנה מצוה זו כמצוות עשה ח בהוספותיו לספר המצוות הקטן, והסביר שעניינה הוא להיות שלם ביראת ה', להאמין שרק ה' קובע את העתיד, ולכן אין חשיבות ל"נבואות" של הקוסמים ובעלי האוב למיניהם.

2. הבטחה עריכה

אפשר לפרש שזוהי הבטחה - להיות שלם בגוף וברכוש, ללא מחסור:

  • ה' הבטיח לאברהם, שאם יתהלך לפניו ויקיים את מצוותו למול את איבר הזרע שלו, הוא יהיה שלם, לא יחסר לו כלום מבחינת הזרע, כי ה' יקיים את בריתו וירבה אותו במאד מאד.
  • ה' מבטיח לבני ישראל, שאם ילכו בדרך ה' ולא יפנו אל קוסמים, הם יהיו שלמים, לא יחסר להם כלום מבחינת ההדרכה וההנהגה הרוחנית, כי ה' ייתן להם נביא שידריך אותם, ולא יהיה להם צורך בקוסמים (אברבנאל) .

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hyetmim