ביאור:תופעות טבע בתהלים - סיכום ומקורות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיכום
בעבודה זו נסקרו שש תופעות טבע הנזכרות בספר תהלים.
בהשקפה ראשונה, ניתן היה לחשוב שהפסוקים בהם מדובר פשוטים ומובנים, אך מהצצה בתרגומים ובפרושים על פסוקים אלה ניתן ללמוד שאין הדברים כך והבנה שונה במילה או בביטוי בתוך הפסוק מספקות תאור אחר לחלוטין ושונה בין מתרגם למתרגם ובין מפרש למפרש.
המקור הראשוני להבנת הפסוקים, התרגומים, מספקים הבנה בסיסית בפשט הפסוק (במידה שהתרגום מילולי), אך כאשר משווים בין התרגומים ניתן לראות שגם ביניהם יש הבדלים. במקרה שלנו, התרגומים הם משתי תקופות שביניהן יש פער זמן גדול. ניתן להבחין בהבדלים בין התרגומים, הן מבחינת הסגנון (תרגום רסג משוחרר יותר מהצמדות לטקסט המקראי כצורתו) והן מבחינת השפה (שפתו של רסג קרובה יותר לערבית הספרותית), ונראה ש"אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד".
למרות זאת, אין להסתפק בתרגומים בבואנו להבין את פשט הפסוקים ולכן נדונו דבריהם של המפרשים ה'קלאסיים', כל חד וחד בדוכתיה.
קשה לסכם את החלק המזערי שנדון מתוך נושא כה רחב, "תאורי טבע בתהלים", אך מתוך מה שנכתב ניתן לראות את ברירת המילים בקפידה על ידי המתרגמים, כגון בעניין התהום אותו מתרגם רס"ג "ע'מר" וריש"ט "עמוק", בעניין משל הכלבים, כאשר רס"ג מתרגם "יטופון אלקרא" וריש"ט "ויחווטון בלד" ועוד.
ניתן היה להבין גם שכל מתרגם מייצג זרם בפרשנות, כאשר יש פרשנים שדרכו בתלמו של תרגום רסג ויש שרישט בחר לתרגם על פיהם, שלא כתרגום רסג או, לעתים, בהתאם לו.
בכל מקרה, מצע זה אינו מספיק כדי לסקור את כל שצריך לסקור בעניין זה ויש מקום, למשל, להקיף טווח תרגומים רחב יותר ואולי אף בשפות שונות.
ככלל, עבודה זו היתה בבחינת "טעימה על קצה המזלג" מהנושא בו היא דנה ויש להרחיבו ולפתחו עוד.
רשימת מקורות
תרגומי המקרא:
1. דוד, יחזקאל, שם טוב, שרח תהלים, (מול: Allan D. Corre), '
< http://www.uwm.edu/~corre/jatexts/Text123.pdf >
2. אלפיומי, סעדיה, תפסיר תהלים, בתוך: מרדכי יצהרי (מול), כל ספרי כתובים – תרגום ופירוש רסג, ראש העין (תש"ן).
פרושי המקרא:
1. יהונתן בן עוזיאל, תרגום תהלים, בתוך: נ"ך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנ"ז).
2. בן עזרא, אברהם, פרוש תהלים, בתוך: נך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנ"ז). '
3. הלל, יחיאל מיאברוב, מצודת דוד (תהלים), בתוך: נ"ך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנז). '
4. הלל, יחיאל מיאברוב, מצודת ציון (תהלים), בתוך: נ"ך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנז). '
5. יצחקי, שלמה, פרוש תהלים, בתוך: נ"ך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנז). '
6. קמחי, דוד, פרוש תהלים, בתוך: נ"ך מקראות גדולות – נחמד למראה, ירושלים (תשנ"ז).
מקורות עבריים אחרים:
1. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החפשית, ערך "גשם",
< http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%9D >
מילונים:
1. אבו אלעזם, עבד אלע'ני, אלע'ני,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
2. אבן מנט'ור, מחמד, לסאן אלערב,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
3. אלבסתאני, בטרס, מחיט אלמחיט,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
4. אללג'מי, אדיב ואח', אלמחיט,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
5. מג'מע אללע'ה אלערביה במצר, אלוסיט,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
6. אלפירוזאבאדי, אבו טאהר, אלקאמוס אלמחיט,
< http://lexicons.sakhr.com/ >
7. אלמנג'ד פי אללע'ה ואלאעלאם, דאר אלמשרק (מול), בירות (1986).
מקורות זרים:
1. Corre, D, Allan, A Chrestomathy of Modern Judeo-Arabic Texts, text 123,
< http://www.uwm.edu/~corre/jatexts/index.html >.
2. Jastrow, Marcus, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, London (1903).
3. Stoffel, Tim, "Lion Facts", King of Beasts, the African Lion Page,
< http://www.lionlmb.org/lion/lionfact.html >
מקורות עריכה
על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה בעבודה לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן ה'תשס"ו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-20.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/tva_sikum