ביאור:תוספתא/סוטה/ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת סוטה פרק ששיעריכה

אהבת ה' ושירהעריכה

(א)

ר' יהודה אומר משם בן פטירי: הרי הוא אומר (איוב כז ב) 'חי אל הסיר משפטי' וגו'

ללמדך שאין אדם נודר בחיי מלך, אא"כ אוהב את המלך


ראו משנה ה, ה. כאן מופיעות דרשות נוספות המגיעות למסקנה שאיוב עבד מאהבה.



משם ר' נתן אומר: הרי הוא אומר (איוב יג טז) 'גם הוא לי לישועה'
רבי אומר: נאמר (בראשית כב יב) 'ירא אלהים' באברהם, ונאמר (איוב א א) 'ירא אלהים' באיוב
מה 'ירא אלהים' האמור באברהם, מאהבה עשה
אף 'ירא אלהים' האמור באיוב - מאהבה עשה
ושאר כל התרעומת האמורה בפרשה לא נאמרה, אלא מתוך המאורע.

(ב)
דרש ר"ע: בשעה שעלו ישראל מן הים בקשו לומר שירה


ראו משנה ה, ד.
וראו גם מכילתא שירה א.
המקום של בני ישראל הולך וגדל עם התקדמות הדרשות. בסיפא מיוחסת השירה גם לתינוקות ובכך היא מוחזרת לרוח הקודש, ששרתה אפילו על התינוקות ועל העוברים.
האגדה משולבת עם האגדה על התנגדות המלאכים לבריאת האדם, ומהווה מעין תשובה להם.
ר' שמעון בן מנסיא דורש את תהלים ח על עקידת יצחק, ומתאר את יצחק כעולל האומר שירה.



שרתה עליהן רוח הקודש ואמרו שירה
כיצד אמרו שירה? כגדול שמקרא את ההלל בבית הכנסת, ועונין אחריו על כל ענין
משה אמר (שמות טו א) "אשירה לה'" וישראל אמרו "אשירה לה'"
משה אמר 'עזי וזמרת יה' וישראל אמרו "אשירה לה'"
משה אמר 'ה' איש מלחמה' וגו' וישראל אמרו "אשירה לה'"
ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: כקטן שקורא את ההלל בבית הספר
ועונין אחריו על כל דבר ודבר
משה אמר "אשירה לה'" וישראל אמרו "אשירה לה'"
משה אמר 'עזי וזמרת יה' וישראל אמרו 'עזי וזמרת יה'
משה אמר 'ה' איש מלחמה' וגו'
ר' נחמיה אומר: כבני אדם שקורין שמע בבית הכנסת, שנאמר 'אז ישיר משה' וגו'
שאין ת"ל 'לאמר'. ולמה נאמר? - מלמד שהיה משה פותח בדבר תחלה
וישראל עונין אחריו וגומרין עמו
משה אמר 'אז ישיר' וישראל אמרו 'אשירה לה' כי גאה גאה' וגו'
משה אמר 'עזי וזמרת יה' וישראל אמרו 'זה אלי ואנוהו'
משה אמר 'ה' איש מלחמה' וישראל אמרו 'ה' שמו'
ר' יוסי הגלילי אומר: כיון שעלו ישראל מן הים, וראו את אויביהם פגרים מתים ומוטלין על שפת הים
אמרו כולם שירה! עולל מוטל בין ברכי אמו, כיון שראו את השכינה
הגביה עולל צוארו, ותינוק שמט פיו משדי אמו
וענו כולם שירה ואמרו 'זה אלי ואנוהו'
ר' מאיר אומר: מנין שאפילו עוברין במעי אמותן אמרו שירה?
שנאמר (תהלים סח כז) 'במקהלות ברכו אלהים'
ותינוק שמט דד מפיו ואמר שירה, שנא' (תהלים ח ג) 'מפי עוללים ויונקים' וגו'
באותה שעה הציצו מלאכי השרת שקשרו קטיגור לפני הקב"ה בשעה שברא אדם הראשון
ואמרו לפניו: רבש"ע (תהלים ח ה-ט) 'מה אנוש כי תזכרנו' וגו'
'ותחסרהו מעט מאלהים' וגו', 'תמשילהו במעשה ידיך צונה ואלפים' וגו' 'צפור שמים' וגו'
באותה שעה אמר להם הקב"ה למלאכי השרת: בואו וראו שירה שבני אומרין לפני!
אף הן כיון שראו - אמרו שירה.
מה שירה אמרו? (תהלים ח י) 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ.'
'מפי עוללים ויונקים' וגו' 'ה' אדונינו', ר' שמעון בן מנסיא אומר:
לא נאמרה פרשה זו אלא על יצחק בן אברהם, לענין עקידה.

דרשות ר' עקיבא ורשב"יעריכה

(ג)

אמר ר"ש בן יוחאי: ארבעה דברים היה ר"ע דורש, ודברי נראין מדבריו
דרש ר"ע (בראשית כא ט) 'ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק'

אין צחוק האמור כאן, אלא עבודת כוכבים


ראו ספרי ואתחנן לא.
הדרשות של רשב"י מתארות את אברהם, משה ובני ישראל כפחות רשעים מהתיאור של ר' עקיבא.
לעניין ישמעאל ראו לעיל ה, ז. הביטוי "מכבש את הגגות" – ראו ב"ר פה ד, שמדובר בבעילה שלא כדרכה.



שנא' (שמות לב ו) 'וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק'
מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה במסין
וצד חגבים ומעלה ומקטיר לעבודת כוכבים
ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אין צחוק האמור כאן אלא גילוי עריות
שנא' (בראשית לט יז) 'בא אלי העבד וגו' לצחק בי'
מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל מכבש את הגגות ומענה את הנשים
ר' ישמעאל אומר: אין לשון צחוק אלא שפיכות דמים
שנא' (שמואל ב ב יד-טז) 'ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו' וגו'
'ויקומו ויעברו במספר' וגו' 'ויחזיקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו, ויפלו יחדיו'
מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל נוטל קשת וחצים, ומזרק כלפי יצחק
שנא' (משלי כו יח-יט) 'כמתלהלה היורה זקים' וגו' 'כן איש רמה' וגו'
ואני אומר: חס ושלום שיהיה בביתו של אותו צדיק ההוא כך.
אפשר, למי שנא' עליו (בראשית יח יט) 'כי ידעתיו למען אשר יצוה' וגו'
יהא בביתו עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים?
אלא אין צחוק האמור כאן, אלא לענין ירושה
שכשנולד אבינו יצחק לאברהם אבינו, היו הכל שמחין ואומרין: נולד בן לאברהם, נולד בן לאברהם
נוחל את העולם ונוטל שני חלקים, והיה ישמעאל מצחק בדעתו ואומר
אל תהי שוטים, אל תהי שוטים, אני בכור ואני נוטל שני חלקים!
שמתשובת הדבר אתה למד, שנאמר (בראשית כא י) 'כי לא יירש בן האמה' וגו'
ורואה אני את דברי מדברי ר"ע.

(ד)

דרש ר"ע: (במדבר יא כב) 'הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם', וכי מספיק להם?
'אם את כל דגי הים' וגו', וכי הוא מספיק להם? כגון שנא' (ויקרא יב ח) ואם לא תמצא ידה די שה
וכי איזה קשה, זו או (במדבר כ י) 'שמעו נא המורים'?

הוי אומר: זו קשה יתר מ'שמעו נא המורים'


ראו ספרי שם.
לעניין מחלל שם שמים בסתר השוו אבות ד, ד.
לדברי ר' שמעון אין משה מפקפק ביכולתו של הקב"ה, אלא טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב"ה שם רע, ודורש "ומצא" – "מוצאת". רבן גמליאל מסביר את דברי משה כתלונה על בני ישראל, שהבקשה שלהם אינה עניינית אלא היא קינטור בלבד.



אלא שמחלל שם שמים בסתר - מחסכין עליו. בגלוי - נפרעין ממנו
זה, שבסתר, חיסך עליו המקום
רשב"א אומר: אף זו שבסתר - לא חיסך עליו המקום
שנא' (במדבר יא כג) 'עתה תראה היקרך דברי אם לא'
ואני אומר: ח"ו שתעלה על דעתו של צדיק זה, שיאמר אין המקום מספיק לנו ולבהמתינו
אפשר למי שנאמר בו (במדבר יב ז) 'לא כן עבדי משה' וגו'
תעלה על דעתו שיאמר אין המקום מספיק לנו ולבהמתינו?
והלא כשהיו ישראל במצרים נילוס נהר מספיק להם דגים ולמצרים
בהמת מצרים מספקת להם ולמצרים!
אלא לענין שנא' (במדבר יא יט) 'לא יום אחד תאכלון וגו' עד חדש ימים'
אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, כך הגון להם, שתתן להם ותמיתם?
אומרים לאדם 'טול ככר ורד לשאול'? אומרים לחמור 'טול כור שעורין ונחתוך את ראשך'?
יהיו אומרים עלי (שמואל ב יח כב) 'ולך אין בשורה מוצאת'!
אמר לו: וכי הגון להם שיאמרו 'אין המקום מספיק לנו ולבהמתינו'
אלא יאבד הן ואלף כיוצא בהן, ולא תהא ידי קצרה לפני אפילו שעה אחת
שנאמר (במדבר יא כג) 'ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר' וגו'
ר"ג בנו של ר' יהודה הנשיא אומר: אי אפשר לעמוד על תיפלתם:
אם תתן להם בשר בהמה גסה - יאמרו בשר בהמה דקה בקשנו
תתן בשר בהמה דקה - יאמרו בשר חיה ועוף אנו מבקשים
אם תתן בשר חיה ועופות - יאמרו בשר דגים וחגבים אנו מבקשים
שנאמר (במדבר יא כב) 'הצאן ובקר ישחט להם'?
השיבתו רוח הקדש (שם) 'עתה תראה היקרך דברי אם לא'
ורואה אני את דברי מדברי ר"ע.

(ה)

דרש ר"ע: הרי הוא אומר (יחזקאל לג כד) 'בן אדם יושבי החרבות האלה' וגו'
והלא דברים ק"ו: ומה אברהם, שלא עבד אלא אלוה אחד - ירש את הארץ
אנו, שעובדין אלוהות הרבה, אינו דין שנירש את הארץ?!

(ו)
ר' נחמיה אומר: ומה אברהם, שלא היה לו אלא בן אחד והקריבו, ירש את הארץ


ראו ספרי שם. הדרשה של ר' שמעון מתארת את בני ישראל כגאים במצוות המוטלות עליהם, [בניגוד לשאר הדרשות המתארות אותם כעובדי ע"ז.] אלא שאפילו אינם מקיימים את מצוות בני נח.



אנו, שבנינו ובנותינו מקריבין לעבודת כוכבים, אינו דין שנירש את הארץ?!
ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: ומה אברהם, שלא היה לו במי לתלות, ירש את הארץ
אנו, שיש לנו במי לתלות, בשלושת האבות אינו דין שנירש את הארץ?!
ואני אומר: ומה אברהם, שלא נצטוה אלא מצוה יחידית, מילה ירש את הארץ
אנו, שנצטוינו על כל מצות, אינו דין שנירש את הארץ?!
תדע שכן, תשמע מתשובה שהנביא משיבן אתה למד
שנא' (יחזקאל לג כה-כו) 'כה אמר ה' על הדם תאכלו' וגו' 'עמדתם על חרבכם' וגו'
'על הדם תאכלו ואת הארץ' - זה אבר מן החי
'ועיניכם תשאו אל גלוליכם' - זו עבודת כוכבים
'ודם תשפכו' - זו שפיכות דמים, 'עמדתם על חרבכם' - זו עינוי דין וגזל
'עשיתן תועבה' - זו משכב זכור, 'ואיש את אשת רעהו טמאתם' - זו גילוי ערוה
והלא דברים ק"ו: ומה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח - לא עשיתן לפני
ואתם אומרים 'נירש את הארץ'?
ורואה אני את דברי מדברי ר' עקיבה.

(ז)
דרש ר"ע: הרי הוא אומר (זכריה ח יט) 'כה אמר ה'


ראו ספרי שם. מחלוקת בהגדרת צום העשירי. לשיטת ר' עקיבא (י בטבת) זה המאורע הראשון, אבל הוא מופיע אחרון ברשימה כדי להסדיר חודשים כסדרם. ר' שמעון מפרש אותו על ה בטבת, ולשיטתו זה המאורע האחרון.



'צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי' וגו'
צום הרביעי זה י"ז בתמוז, שבו הובקעה העיר. ולמה נקרא שמו רביעי? שהוא רביעי לחדשים
צום החמישי זו ט' באב, יום שנשרף בו בה"מ. ולמה נקרא שמו חמישי? שהוא חדש חמישי
צום השביעי זה שלשה בתשרי, יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, שהרגו ישמעאל בן נתניה
ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בה"מ
ולמה נקרא שמו שביעי? שהוא בחדש שביעי
צום העשירי זה עשרה בטבת, יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים
שנאמר (יחזקאל כד א-ב) 'ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי' וגו'
'בן אדם כתב לך' וגו'
ואני אומר: צום העשירי זה חמשה בטבת, שבו באתה שמועה לבני גולה
שנאמר (יחזקאל לג כא) 'ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישי לחדש לגלותינו
בא אלי הפליט' וגו'. שמעו ועשו יום שמועה כיום שרפה
והלא זה ראוי לכתב ראשונה. למה נכתב באחרונה? להסדיר חדשים כסדרן
ורואה אני את דברי מדברי ר"ע, שר"ע אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון
ואני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.