ביאור:תוספתא/ברכות/ב/ד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד
לא יחזור ויקרא את הפסוק בפני עצמו
אלא מתחיל באותו פסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן במגלה וכן בתפלה.
הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חצייה וגמר עמהן
לא יחזור ויקרא מראשה עד אותו מקום
אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפלה וכן במגלה.

מקבילות בחז"ל

הקורא את המגילה,
למפרע – לא יצא.		וכן בהלל;	וכן בתפילה;	וכן בשמע.
הקורא את המגילה
וטעה, והשמיט בה פסוק אחד
לא יתחיל
ויקרא את אותו פסוק בפני עצמו,
אלא:
מתחיל מראשה וגומר עד סוף.		וכן בהלל;	וכן בתפילה;	וכן בשמע.
הנכנס לבית הכנסת
ומצאן שקראו חציה, וגמר עמהן
לא יתחיל
ויקרא מראשה ועד אותה מקום,
אלא:
מתחיל מראשה וגומר עד סוף.		וכן בהלל;	וכן בתפילה;	וכן בשמע.

(תוספתא מגילה ב א)

הערות התלמודים על מאמר זה

תנא: "וכן בהלל וכן בקריאת שמע ובתפלה";

הלל

מנלן? רבה אמר דכתיב: (תהלים קיג, ג) "ממזרח שמש עד מבואו".
רב יוסף אמר: (תהלים קיח, כד) "זה היום עשה ה'".
רב אויא אמר (תהלים קיג, ב) "יהי שם ה' מבורך".
ורב נחמן בר יצחק ואיתימא ר' אחא בר יעקב אמר מהכא: (תהלים קיג, ב) "מעתה ועד עולם".

ק"ש?

דתניא: "קריאת שמע - ככתבה, דברי רבי. וחכמים אומרים: בכל לשון". מ"ט דרבי? אמר קרא (דברים ו, ו) "והיו" - בהויתן יהו. ורבנן - מאי טעמא אמר קרא? (דברים ו, ד) "שמע" - בכל לשון שאתה שומע. ורבי נמי הא כתיב שמע ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך. ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ורבנן נמי הכתיב "והיו"? ההוא מיבעי ליה שלא יקרא למפרע. ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה? מ"דברים", "הדברים". ורבנן דברים הדברים לא משמע להו? לימא קסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה. דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה - למה לי למכתב "והיו"? אצטריך סלקא דעתך שמע כרבנן כתב רחמנא והיו לימא קסברי רבנן כל התורה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה למה לי למכתב שמע איצטריך סלקא דעתך אמינא והיו כרבי כתב רחמנא שמע.

תפלה

מנא לן? דתניא: "שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה". (מתוך תלמוד בבלי מגילה דף יז עמוד א)

ירושלמי

ר' מני אמר משום ר' יודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. ר' בא ר' ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי. רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגילה כן.... ר' אלעזר אמר יצא, ר' יוחנן אמר לא יצא. מה פליגין- בק"ש, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים. אבל, בהלל ובקריאת המגילה- אוף ר"א מודי. (ירושלמי ברכות ב א)