ביאור:תוכן לספר ירמיהו

ירמיה ניבא "בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ. ...עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם". להלן פירוט של 5 מלכי יהודה בתקופה זו, ציון שנות מלכותם, ובסוגריים הפרקים בהם מוזכר שהפרק נאמר בתקופת מלך זה.

יאשיהו בן אמון - 31
יהואחז בן יאשיהו - 3 חודש
יהויקים בן יאשיהו - 11 (כב, כה, כז, לה, לו, מה)
יהויכין (יכוניה) בן יהויקים - 3 חודש (כ, כב, כט)
צדקיהו בן יאשיהו - 11 (כא, כד, כז, כח, לב, לד, לז, לח, לט, מא, מט, נב)

מקורות בירמיהו שיש בהם אזכור תקופה הסטורית:

כ: וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן (בימי יהויקים)
כא: בִּשְׁלֹחַ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ…
כב: בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק … אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: … קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר. בהמשך: …אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ. וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם, וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים. וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא יֻלַּדְתֶּם שָׁם, וְשָׁם תָּמוּתוּ.
כד: אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יְכָנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלַ͏ִם וַיְבִאֵם בָּבֶל
כה: בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
כו: בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים
כז: בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם אבל בהמשך: אֶל צִדְקִיָּהוּ
כח: בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, (בשנת) בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית
כט: אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה - אחרי גלות יהויכין
לב: בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר… וְאָז חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל צָרִים עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה
לד: נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַל כָּל עָרֶיהָ ובהמשך מדובר בתקופת ההפוגה: וּבְיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶם
לה: בִּימֵי יְהוֹיָקִים
לו: בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים… בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי
לז: וַיִּמְלָךְ מֶלֶךְ, הוא צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, תַּחַת כָּנְיָהוּ (יהויכין) בֶּן יְהוֹיָקִים (נאמרה בשנותיו האחרונות של מלכות צדקיהו, אבל היא פותחת בתיאור ראשית מלכותו, כי בתחילת הפרק כתוב שהוסר המצור זמנית, ובסוף נגמר הלחם בירושלים, כנראה כשחזר המצור והוחמר לקראת סופו)
לח: לקראת סוף המצור
לט: הָבְקְעָה הָעִיר
מא: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
מה: בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים
מט: בְּרֵאשִׁית מַלְכוּת צִדְקִיָּה
נב: בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ

ברור אם כן, שספר ירמיהו איננו ערוך באופן כרונולוגי.

בפרקים בהם אין ציון זמן מדויק, ניתן לנחש על פי רמזים לאיזו תקופה הוא מתאים.

הרב בנימין לאו, בספרו "ירמיהו - גורלו של חוזה", מציע את הסדר הבא:

א: נבואת ההקדשה
ב: "שיווק" חזון הגאולה לבני אפרים
לא: ושבו בנים לגבולם
כג, א-ח: תוכחה על המנהיגות ביהודה ובשומרון, והבטחון במנהיגות הגואלת של יאשיהו
ל: הלעג לקטני אמונת הגאולה
ב: יהודה נטשה את אלוהיה
י: הפלומוס עם עובדי האלילים והתפילה לביעור האלילות מישראל
יז: הקריאה לשמירת השבת
יא: מעמד הברית של יאשיהו בעיני הנביא
יח: תשובת ה' לירמיהו: היתכנות התיקון לנבואת החורבן
ה: תסכולי הנביא: תשובה מבחוץ ושחיתות מבפנים
המחצית השניה של פרק ז: סערת הנפש של הנביא – בין אהבה לקטרוג
ח: "אין איש נחם על רעתו״
יא: המאבק עם אנשי ענתות
טז: לא תקח לך אשה
כב: הופעת בכורה מול בית המלך החדש
כו ופרק ז: כניסת הבכורה לבית המקדש
המשך פרק כו: המשפט של ירמיהו בשער בית המקדש
יט (וסיום פרק ז): שבירת בקבוק החרס בגיא בן הינום
כ: מבית ה' למהפכת - המפגש עם פשחור וראשית הנבואה על בבל
מו: שירת ירמיהו על נפילת מצרים בכרכמיש
ד: רעידת האדמה בארץ עם תחילת מסע נבוכדנצר לאזור
ו: המשך התיאור על עליית נבוכדנצר
כה: משתה היין לרגל עליית נבוכדנצר
לה: משתה היין עם בני רכב
לו: תענית בירושלים ומגילת ירמיהו
מה: ברוך בן נריה הסופר
לו: הקראת המגילה ביום צום, כסלו 604 לפנה״ס
יג: נבואת ירמיהו עם צאת הגולים מירושלים: אזור הפשתים על נהר פרת
כב: הנבואה על יכניה: עצב נבזה נפוץ האיש הזה
כד: מחזה התאנים הטובות והתאנים הרעות
כט: אגרת ירמיהו אל יושבי בבל
כז: 594 לפנה״ס: ועידת פסגה של מנהיגי האזור
כח: עימות בין שני נביאים
יד: ספקותיו של הנביא ביחס לנביאי השקר
לז: הפניה הראשונה של המלך לנביא
יד: הבצורת - ה׳ חוסם את תפילת ירמיהו
כא ותחילת פרק לד: תשובת ירמיהו לשליח צדקיהו המלך
המשך פרקים לד, לז: הפסקת המצור ו"חזרה לשגרה״
לז: 587 לפנה״ס - ירמיהו מנסה לנטוש את ירושלים
לז: ירמיהו מטיל מורך בחצר המטרה
לח-לט: ירמיהו ממשיך להמריד את העם ונזרק לבור
לב: קניית השדה שבענתות
לג: ירמיהו מעצים ומפנים את נבואת הנחמה בחצר המטרה
לט: בריחת המלך צדקיהו ותפיסתו בידי הבבלים
המשך פרק לט ופרק מ: מקומו של ירמיהו בחורבן ולאחריו
מ: התקבצות העם למצפה תחת הנהגת גדליה
המשך פרק מ: הרצח
מא: הרצח השני והמניע לו
המשך פרק מא: לאחר הרצח – יוחנן בן קרח תופס את השליטה על שארית הפליטה
מב: ההכרעה: "שקר אתה דובר ירמיהו״
מד: קבורת הנבואה של ירמיהו במצרים
נב: סיום ספר ירמיהו וספר מלכים ועליית זרעו של יכניה לארץ בניגוד לנבואת ירמיהו