פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שני המבחנים של שאול ושל דוד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בשמ"א יג (פרשת מלחמת מכמש) מסופר, ששאול מחכה לשמואל 7 ימים, וכאשר שמואל לא מגיע – הוא ניגש להקריב קרבנות, ואז מופיע שמואל ומוכיח אותו: " " "נסכלת, לא שמרת את מצוות ה' א-להיך..." " "

ע"פ הפשט, שמואל מתכוון למצוה שאותה ציוה את שאול בפרק י: " " "וירדת לפני הגלגל, הנה אנוכי יורד להעלות עולות... 7 ימים תוחל עד בואי אליך..." " "

אבל כאן יש בעיה: המצוה הזאת נאמרה לשאול לפני הרבה זמן (3 פרקים). בינתיים קרו הרבה דברים: בפרק יא שאול ניצח את בני עמון, בפרק יב שאול הומלך מחדש, ובתחילת פרק יג הוא התחיל לארגן צבא. בוודאי עברה בינתיים לפחות שנה (ראו שמואל א יג א "בן שנה שאול במלכו..."). איך שאול אמור לדעת, שדוקא עכשיו הוא אמור לחכות לשמואל 7 ימים? ועוד: היינו יכולים להגיד, ששמואל התכוון: "ברגע שתגיע לגלגל – תחכה לי 7 ימים". אבל שאול כבר היה בגלגל בפרק יב, ושמואל היה איתו שם, אז איך שאול אמור לדעת למה שמואל התכוון?

כדי לענות על השאלה צריך לקרוא בעיון את הציווי של שמואל לשאול בפרק י. לדעתי יש כאן שני ציוויים:

  1. " " "והיה כי יבואו האותות האלה לך - עשה לך אשר תמצא ידך, כי הא-להים עמך" " "
  2. " " "וירדת לפני הגלגל, הנה אנוכי יורד... 7 ימים תוחל עד בואי אליך, והודעתי לך את אשר תעשה" " "

הציווי הראשון מורה לשאול לקחת יוזמה, ולעשות כל מה שהוא מוצא לנכון בתוקף תפקידו כמלך.

הציווי השני הוא הפוך: הוא מורה לשאול להתבטל בפני שמואל, ולא לעשות כלום עד ששמואל יגיד לו מה לעשות.

מתי שאול אמור לבצע את שני הציוויים הסותרים האלה?

  1. זמנו של הציווי הראשון מתחיל מייד - בפרק י. מייד לאחר ששאול מומלך הוא צריך להתחיל ליזום ולפעול כמלך.
  2. זמנו של הציווי השני מתחיל לאחר שהציווי הראשון נגמר. כלומר: ברגע ששאול לא מוצא יותר מה לעשות, ולא יכול יותר ליזום – אז הוא צריך לרדת לגלגל ולחכות לשמואל.

כיצד ביצע שאול את שני הציוויים האלה?

  1. את הציווי הראשון הוא ביצע בהצלחה: לאחר שחזר לביתו, שמע על הסכנה שמאיימת על תושבי יבש-גלעד, ומייד לקח יוזמה, גייס את כולם למלחמה והביס את בני-עמון (יא). לאחר מכן הוא המשיך ליזום, ולאחר שהומלך (יב) הוא הקים צבא (יג 2), והתכונן להלחם בפלשתים.
  2. אולם כאן קרה דבר לא צפוי: המלחמה עם הפלשתים לא התחילה כל-כך טוב... הפלשתים היו רבים מאד, והצבא של שאול התפזר. הוא נשאר עם 600 איש בלבד. במצב זה, שאול הרגיש שהוא כבר לא מוצא מה לעשות, ולכן התחיל לבצע את הציווי השני, וירד לגלגל (יג 4). הוא המשיך לקיים את הציווי הזה וחיכה 7 ימים. אולם כאן הוא נשבר: כשהוא ראה ששמואל לא מגיע, הוא החליט שהוא לא יכול יותר להתבטל בפניו, וניגש להקריב קרבן, כלומר – הוא ניסה לתפוס את מקומו של שמואל (שמואל אמר " " "הנה אנוכי יורד להעלות עולות...")." " ובזה הוא נכשל בקיום הציווי השני.

שני הציוויים של שמואל לשאול מבטאים שתי תכונות מנוגדות שצריכות להיות למנהיג בישראל:

  1. יוזמה, "השתדלות טבעית".
  2. התבטלות בפני רצון ה', בטחון בה'.

ה' העמיד את שאול בשני מבחנים:אחד ליוזמה ואחד להתבטלות. שאול עבר את המבחן ליוזמה אך לא את המבחן להתבטלות.

הדוגמה הטובה ביותר למנהיג שכן עמד בשני המבחנים האלה היא דוד המלך:

בשמ"ב פרק ה, זמן קצר לאחר שדוד מומלך על כל ישראל, הוא נלחם שתי מלחמות נגד הפלשתים. בכל אחת מהן ה' ציווה אותו ציווי אחר:

  1. במלחמה הראשונה: " " "עלה" " " "כי אני נותן את פלשתים בידך"" "
  2. ובמלחמה השניה: " " "לא תעלה..." " " "והיה כשמעך את קול צעדה... אז תחרץ, כי אז יצא ה' לפניך"" "

" "" " הציווי הראשון מורה לדוד לקחת יוזמה ולעלות למלחמה בפלשתים, והציווי השני מורה לו לא לעלות למלחמה, אלא לחכות שה' ייצא לפניו למלחמה. המבחן השני בוודאי לא היה קל – אנחנו יכולים לדמיין לנו את דוד עומד מול הפלשתים, ורואה אותם מתקרבים, אבל הוא לא יכול להלחם בהם כי הוא צריך לחכות ל"קול צעדה"... אבל דוד עבר בהצלחה את שני המבחנים, ולכן זכה למלכות.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של ע"פ הרב יגאל אריאל שפורסם לראשונה בעוז מלך וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/mvxnim