ביאור:שמים קדמו או ארץ קדמה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בריאת העולם מתוארת בכמה מקומות בתנ"ך; בחלק מהם נזכרים השמים קודם, ובחלק מהם נזכרת הארץ קודם. לפיכך נחלקו חכמי ישראל בשאלה מה נברא קודם - השמים או הארץ?
1. בראשית רבה א: "
"בית שמאי ובית הלל:"
- "בית שמאי אומרים: השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ."
- "ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים."
"אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם:"
- "על דעתיהן דבית שמאי: דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ. משל למלך שעשה לו כסא, ומשעשאו עשה איפיפורין שלו, כך אמר הקב"ה (ישעיהו סו א): השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו'"
- "ועל דעתיהן דבית הילל: דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים. משל למלך שבנה פלטין, משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים; כך ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים."
- "אמר רבי יהודה בר אילעי: אף דין קרא מסייע לבית הלל (תהלים קב כו): לפנים הארץ יסדת, ואח"כ, ומעשה ידיך שמים."
- "אמר רבי חנין: ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי, משם בית הילל מסלקין אותו: והארץ היתה, כבר היתה."
- "ר' יוחנן בשם חכמים אמר: לבריאה שמים קדמו, ולשכלול הארץ קדמה."
- "אמר רבי תנחומא: אנא אמרי טעמא, לבריאה השמים קדמו, שנאמר: בראשית ברא אלהים . ולשכלול הארץ קדמה, שנאמר: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ." (בבראשית א מדובר על בריאה, שהיא הוצאה מאין ליש ; ובבראשית ב מדובר על ועשיה - שמציינת עיבוד ושיכלול של היש הקיים; גם בתיאור הבריאה בספר משלי הארץ מתוארת קודם, וגם שם מופיעים פעלים של שיכלול ועשיה - ייסוד, הכנה ועוד; ראו בריאת העולם בספר משלי ).
- ""
- "אמר רבי שמעון בן יוחאי: תמיה אני, היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ?! אלא שאני אומר שניהם לא נבראו, אלא כאלפס וכסויה, שנאמר (ישעיהו מח יג): קורא אני אליהם יעמדו יחדו."
- "אמר ר' אלעזר בן ר' שמעון: אם כדעת אבא, למה פעמים, שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים, שהוא מקדים שמים לארץ? אלא, מלמד ששניהן שקולין זה כזה" (הכתב חייב לתאר את השמים והארץ בסדר מסויים, אבל במקרה זה אין חשיבות לסדר כי שניהם נבראו יחד, ולכן בחלק מהמקומות השמים נזכרים קודם, ובחלק מהמקומות הארץ נזכרת קודם. ראו גם כשהסדר לא חשוב , דברי ר' אלעזר בן רשב"י).
2. גירסה מקוצרת של הויכוח נמצאת בתלמוד בבלי, חגיגה יב.: " "תנו רבנן:"
- "בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ."
- "ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים."
- "אמר להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, אדם בונה עלייה ואחר כך בונה בית? שנאמר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה."
- "אמר להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך עושה כסא? שנאמר (ישעיהו סו א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי."
- "וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר (ישעיהו מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו."
המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל דומה למחלוקת בבראשית רבה, אבל ה"פשרה" שמציעים החכמים היא שונה - השמים והארץ נבראו יחד.
3. ובילקוט שמעוני (בראשית א ד) מובאות כל הדעות:
"בית שמאי ובית הלל:"
- "בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך ארץ משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה אפיפורין שלו, שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי
- "
- "ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, משל למלך שבנה לעצמו פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בונה את העליונים, שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים."
- "רבי יוחנן אומר משום חכמים: לבריאה שמים קדמו שנאמר (בראשית א א) בראשית ברא וגו' לשכלול הארץ קדמה שנאמר (בראשית ב ד) ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים וגו'"
- "אמר רשב"י: תמיהני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריאת שמים וארץ, אלא שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה, שנאמר קורא אני אליהם יעמדו יחדו."
- "אמר ר' אלעזר בר' שמעון: אם כדעת אבא למה פעמים הוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שמים לארץ? אלא מלמד ששניהם שקולים זה כזה..."
- "תניא: אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם אדם בונה עליה ואחר כך בונה בית?! שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה."
- "אמרו להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך כסא?! שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי."
- "וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה כאחד נבראו, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו."
- "ואידך, האי יחדו - דלא משתלפי מהדדי."
מקורות נוספים
עריכההרב מנשה וינר, יוני רדמן / דף קשר 47 : "שאלה זו, מה קדם, אינה שאלה כרונולוגית אלא ערכית, היכן עבודת ה'. האם היא תתמקד בשמים, האם כל הרואה בהמה נאה יקחנה לשבת דווקא, או שבכל יום ויום מימי השבוע, ובכל מקום בארץ צריך לחפש את ה'... צריכה לבוא הרוח וליצוק תוכן בגוף, השמים ינחו והארץ תקבל. ובחיינו אנו צריכה להיות בחינת שבת תחילה ואח"כ לצאת לעולם המעשה, להיות באהל מועד ומשם להשפיע, אבל לשכלול - ארץ קדמה. השאיפה איננה להישאר מנותק, איננה להסתגר בבית ה' או לעובדו ברגעי שיא בלבד, אלא השאיפה היא לראות ולעבוד את ה' גם בתחתית ההר גם בגבולין ובששת ימי המעשה. החובה היא "להוריד" את האידיאלים לעולם המעשה, ליישם בחיי העולם הזה ולגלות ש"מלא כל הארץ כבודו"..."
שיחה של הרב גינזבורג / פורסמה בעצור כאן חושבים .
תגובות
עריכהספר קהלת פרק ה
(א) אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים:
ואלהים בשמים היה לפני האדם בארץ
ספר בראשית פרק א
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
אם בראשית כתוב: וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם אז הית רואה שם-מים על כל הארץ לכן השמ-מים לפני הארץ
ובכל זאת כתוב תחילה וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ אכן נכון אך הארץ טרם נעשתה ולמה הדבר דומה
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת --- לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת--- לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: ובכן השבת היתה מאז ומעולם אך יש לעשות אותה
אך בספר משלי פרק ג כתוב: (יט) יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה:
והנה אנחנו רואים כי יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ לפני טרם כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה והדבר דומה לאגר-טל שקודם יוצרים את כלי הקיבול ורק אחר כך ממלאים את המים וככה בנוי האדם לכן שם האלהים את החכמה בארץ לפני התבונה בשמים
- -- daian moshe, 2011-03-03 15:39:22
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/jmym_o_erc