ביאור:שמיטה בהר סיני - דת שהיא לאום
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מה עניין שמיטה בְּהַר סִינַי? או מדוע יהדות הוא דת שהוא לאום?
מצוות שמיטה בדרך כלל נתפסת כבאה ללמד את היחס הראוי לקניין וגם בהקשרים חברתיים שלה.
נדמה לי שיש פן נוסף. שמיטה אינה מצווה בודדת, מצווה זו יוצרת סביבה מערכת שלמה. כדרך אגב על גבה לומדים חיוב להעדיף יהודי במשא ומתן (רוב הציטוטים מויקרא כה):
(יד) "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" :
בהקשר מצוות שמיטה לומדים שיהודי צריך להשתדל לפדות נחלה אשר נאלץ למכור ויתרה מזו קרובי משפחתו של המוכר גם הם ראוי להם לפדות נחלה שנמכרה לזר.
(כה-כה) "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ" :
גם חובה לעזור לעניי העם למדים בהקשר לדיני יובל.
(לה) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" :
וכהמשך הטלת חובה על הקרובים לדאוג לפדיון בן משפחה.
(מח) "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ" :
חוץ ממשמעות חברתית שיש למערכת מצוות זו, היא ללא ספק הייתה משרה אוירה של הזדהות משפחתית- שבטית, אשר בביטויה המוגזמים עלולה להיקרא התגודדות, מעין שוביניזם.
מלכים א כא ג: "וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ:"
תשובת נבות נראית כתוצאה מאווירה זו, כלומר נחלה משפחתית כעיקרון לא למכירה
ובכן מה לשמיטה בהר סיני? נראה לומר שקשר הוא ישיר. עידוד הזדהות משפחתית- שבטית מוליך בין היתר לדבקות במוסרת בכלל, כלומר מעין הרגל מחשבתי- כל אשר קיבלנו מאבות- קדוש. מסר הכרחי להר סיני.
ויקרא כד יא: "וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן:"
תיאור אירוע זה קודם ודבק לפרשת שמיטה. בן אישה ישראלית ואיש מצרי זה, מן הסתם, עקב מצאו לא היה כל כך בעל הזדהות משפחתית שבטית, נקל לו לגדף. מטבע של אדם להצדיק את שלו, תורה מפעילה מגמה זו כדי לחזק דביקות במסורת. זה אולי מסביר מדוע יהדות, שלא כדתות אחרות, הוא דת שהוא לאום. טיפוח הזדהות משפחתית\שבטית\לאומית הכרחי כדי לצור חיזוק לדביקות במסורת.
מקורות עריכה
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-21.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/wy-25-axel