ביאור:שמחה כאינדיקציה למתת אלהים היא יראת אלהים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ...
וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ...
(דברים טז' 14 - 15)
שִׂמְחָה כאינדיקציה... לְמַתַּת אֱלוֹהִים - כדלקמן:
1)
כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה
בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן
מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ
אִישׁ-בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת...
(תהלים צב' 5 - 7)
2)
לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל
וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה...
(קהלת ב' 2)
3)
יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם--כִּי אִם-לִשְׂמוֹחַ
וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו
וְגַם כָּל-הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה
וְרָאָה טוֹב בְּכָל-עֲמָלוֹ--מַתַּת אֱלֹהִים הִיא
יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים
הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם--עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ
וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו
מַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא
וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה
וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף...
(קהלת ג' 12 - 15)
כלומר:
אִם אֱלוֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו...
אָז שִׂמְחָה... היא יראת אלהים... וגם זו מַתַּת אֱלוֹהִים הִיא...
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע
אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא
וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר
כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם...
(קהלת יב' 13)
אם-כן... וְהָאֱלוֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף... כי רק אדם ירא אלהים יודע שִׂמְחָה... מה היא...
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של רמי ניר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-16.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_sjmx_0