ביאור:שמחה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שמחה = הסכמה והשלמה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: שמחה

בראשית לא כז "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" :

כשלבן אומר "ואשלחך בשמחה" ברור הוא שאינו מתכוון "איזו יפי שיעקב עוזב!", אחרי כל הוא היה מעדיף שיישאר. לכן המשמעות המתקבלת על הדעת כאן הוא "ברצון, בהסכמה".

והנה עוד דוגמה לכך ש"בשמחה" היא "ברצון, בהסכמה":

דברי הימים א כט יז "וְיָדַעְתִּי אֱלֹקַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ" :

כי אם "שמחה" היא סוג של עליזות או רצינות מקלה או ניגוד של כובד ראש או הפך מעצב או איזו שם כללי ל"שירים תוף וכינור", הרי שהביטוי "ראיתי בשמחה להתנדב לך", חסר משמעות כיוון שלא שייך להתנדב בעצב. ומה אז השבח להתנדב בשמחה? ולהתנדב בקלות ראש או חוסר רצינות זה סתם גנאי; אבל אם נאמר ש"בשמחה" זה "ברצון" המשמעות היא ברורה.

דברים כח מז "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" :

תהלים ק ב "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" :

פסוקים אלה משמשים בסיס לראות בכובד ראש או רצינות מין פגם בעבודת ה' ולעתים אף חטא בהעדר שביעות רצון או עליזות מסוימת בהתנהגות של אדם. אם נציג "ברצון" במקום של "בשמחה" הרבה תהיות ייעלמו: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך ברצון" ולא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך כשאתה במצב רוח טוב". עמוס ח יא "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" : הכיצד יקרה הדבר הגדול הזה - התעוררות רצון "לשמוע את דברי ה'"? הפסוק הקודם מסביר: (ח10) "וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר" : אנשים אשר מאוד לא מרוצים ממצבם ועצובים בו יחפשו לשמוע דבר ה'.

הפסוק הבא ממצה את העניין (דברי הימים א כט ט): "וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַה' וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה:":

וישמחו על התנדבם, וכי למה זה? כי בלב שלם התנדבו. מכאן, שמחה היא פועל יוצא של עשייה בלב שלם. נכון ששמחה מלווה במצב רוח טוב, וזה סממן חיצוני לה. אבל מצב רוח טוב ללא עבודת ה' בלב שלם זו סתם עליזות. על כל פנים, הרעיונות להפוך את המערכת, היינו, ליצור באופן מלאכותי מצב רוח טוב ולצפות שבעקבות כך עבודת ה' תהפוך לעבודה בלב שלם, זו סתם שטות. "ישמחו כי בלב שלם ", ולא ש"בלב שלם כי ישמחו". חיידק יוצר שיעול, אבל שיעול לעולם לא ייצור חידק. כלומר, המצווה היא לעבוד בלב שלם, שזה בהכרח יגרום לשמחה ויתבטא במצב רוח טוב, אבל יצירת מצב רוח טוב באמצעיים מלאכותיים זו השליה, תפאורה ואף אחיזת עיניים.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שמחה - הסכמה והשלמה

מידת השמחה

מקורות

על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/smxa_axel