ביאור:שמות ט יב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שמות ט יב: "וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה."
וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם עריכה
הסיפור מעלה בעיה מוסרית חמורה ביותר בהתנהגותו של אלוהים. לאחר המכה החמישית, אלוהים הקשה את לבבו של פרעה כדי להביא על פרעה ומצרים מכות נוספת. ניתן לחשוב, שלולא אלוהים חיזק את לבבו של פרעה, פרעה היה מוותר כבר בשלב הזה, ואלוהים המשיך להעניש את פרעה ללא צדק.
הרמב"ן מסביר "ויחזק ה' את לב פרעה" - ויתכן שבמכות הראשונות היו החרטומים מחזקים את לבו להתפאר אצלו בחכמתם ועתה לא באו לפניו ואין עוזר לו ואין סומך באולתו רק עונותיו אשר ילכדונו או שירמוז הכתוב למה שפירשו רבותינו כי במכות הראשונות בפשעו היה הדבר ועתה סבה מאת ה' כמו שביארתי למעלה (שמות ז ג) והוא האמת.
אלוהים תכנן להעניש את פרעה קשות, והסביר מדוע מספר רב של פעמים: עריכה
כדברי אלוהים, אלוהים רצה לעשות שפטים במצרים ואלוהיהם כדי שבני ישראל יאמינו באלוהים, ככתוב: "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ... וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שמות ו ו-ז). אלוהים כבר הסביר לאברם: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו יד). גם בחלום הנבואה השני של יוסף, אלוהים הודיע לבני ישראל, שבעתיד אלוהי מצרים, השמש והירח, ישתחוו לאלוהי ישראל (ביאור:בראשית לז ט).
המטרה היתה:
- ללמד את מצרים - "אֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם ... וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה" (שמות ז ג-ה).
- ללמד את בני ישראל - "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג יד).
עונשו של פרעה עריכה
פרעה היה כלי בידי אלוהים כדי ללמד את בני ישראל את גדולת אלוהים.[1]
אולם בהתחלה פרעה שאל בחוצפה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה ב).
מהמכה השישית אלוהים הקשה את לבבו של פרעה, ואפילו אלוהים אמר למשה להסביר לפרעה: "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שמות ט טז), ובכל זאת פרעה לא בקש סליחה ולא הכיר באלוהי ישראל.
במשך כל המכות פרעה מציב תנאים: שהצבא שלו ישמור עליהם בדרך, שרק הגברים ילכו, שהילדים ישארו, שהצאן ישאר, וכל זה הראה שפרעה רצה להבטיח שהם יחזרו למצרים, ולא האמין בכוחו של אלוהים.
רק לאחר המכה העשירית, פרעה מוותר על רוב התנאים[2] ומכיר בגדולת אלוהים ואומר: לכו "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ, וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לב), ולכן המכה העשירית היתה האחרונה.
פעולותיו של אלוהים עריכה
אסור לנו לשפוט את אלוהים לפי חוקים שאנחנו חושבים שהם מוסריים.[3] אלוהים ענה לאיוב: "מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת" (איוב לח ב). לאלוהים יש מטרות חשובות, ולפעמים לאלוהים אין ברירה אחרת, למרות שלנו אסור לטעון שהמטרה מקדשת את האמצעים.
- ^ כך גם היה עמלק במדבר, והמן בשושן הבירה.
- ^ אולם בכל זאת פרעה דורש שהם יחזרו כפי שהם הבטיחו.
- ^ הרבה חוקים, שאנחו חושבים שהם מוסריים, יוצרים תוצאות רעות ביותר, ככתוב: "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות".