שמות ה ג: "וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ה ג.


נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר

עריכה

התשובה לשאלת פרעה

עריכה

משה ואהרון אמרו: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (ביאור:שמות ה א)

פרעה הראה שהוא שמע והבין את דבריהם, ושאל שתי שאלות:

  1. "מִי יְהוָה ... לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה"
  2. למה "אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל"?

משה ואהרון לא יודעים איך לענות לו ורק חוזרים על דבריהם ומפרטים "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב".
הם שינו והוסיפו:

  1. "אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" הוא "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים".
  2. לא רק שמענו אותו, אלא הוא גם "נִקְרָא עָלֵינוּ", וראינו אותו.
  3. הם בהתחלה רק ביקשו לחוג במדבר, עכשו הם אומרים "נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ".
  4. הם לא הסבירו למה אלוהים רוצה זבח, ועכשו הם מסבירים: "פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב".
  5. תוספת "שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר", כאילו רמזה שהם ישובו ולא שהם רק יחוגו במדבר לזמן בלתי מוגבל.
  6. הם השמיטו את המילה "שַׁלַּח", שלפי הניקוד (שאינו מחייב) היא בבניין פיעל, ורומזת שהם ילכו ולא ישובו.

פרעה קיבל את הרושם שהם רק רוצים ללכת מרחק מה ממצרים, לחוג לאלוהים ולהעלות זבח, ואחר כך ישובו לסבלותם (שמות ה ד), הן אין להם לאיפה לברוח וללא עזרת אלוהים הם לא יכולים להתקיים במדבר.

פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב

עריכה

משה ואהרון מסבירים לפרעה דברים שהוא מסוגל להבין: האל של העברים יכה אותם במחלות ומלחמה כי הם לא מכבדים אותו כראוי.

אלוהים אמר למשה: "וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי" (ביאור:שמות ג כ), ומשה ואהרון תרגמו את זה "פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב" - פגיעה בבני ישראל ובשכניהם המצרים.

פרעה הבין שמשה ואהרון רומזים ומאיימים עליו, הן במידה ותהיה התקפה על בני ישראל בגושן, גם מצרים תפגע, ואם תהיה מגפה בגושן, המחלה תתפשט לכל מצרים.
זה היה איום שגם מצרים תסבול קשות במידה ובני ישראל לא יכבדו את אלוהיהם.

פרעה לא התרגש מזה, כי למעשה הוא לא האמין שאלי מצרים או אלוהים יכולים לעשות דברים כאלה. לכן אלוהים הראה לו.