ביאור:שלשות של איזורים בארץ ישראל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



[יז, לב, לג]

בשלושה מקומות בספר ירמיהו מפורטים 6 אזורים בא"י:

  • יז26, כשכר על שמירת השבת: " "ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלים ומארץ בנימין , ומן השפילה ומן ההר ומן הנגב , מביאים עולה וזבח, ומנחה ולבונה -- ומביאי תודה בית ה’." "
  • לב44, בסיפור על קניית השדה: " "שדות בכסף יקנו, וכתוב בספר וחתום והעד עדים, בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה, ובערי ההר ובערי השפילה ובערי הנגב: כי אשיב את שבותם, נאום ה’." "
  • לג13, בנבואת "גדולות ובצורות": " "בערי ההר בערי השפילה ובערי הנגב" " " ", ובארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה, אמר ה’." "

ניתן לזהות כאן שתי שלשות של אזורים (סימנתי אותן בקו-תחתי). אבל הסדר ביניהן שונה בכל פעם.

נראה לי שהשלשה " " "בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה" " " מתארת אזורים חקלאיים, והשלשה " " "ובערי ההר ובערי השפילה ובערי הנגב" " " מתארת אזורים של מרעה.

באזורים חקלאיים ההשתייכות השבטית ברורה יותר, כי הקרקעות חולקו לשבטים, וכל קרקע נשארת תמיד באותו שבט. לכן האזורים החקלאיים נקראים בכינויים "ארץ בנימין ", "ערי יהודה ". באזורי המרעה, לעומת זאת, אין השתייכות שבטית ברורה – בעיר אחת יכולים להיות רועי צאן נודדים משבטים שונים.

 לכן בפרק לב נאמר " " " שדות " " " "בכסף ייקנו..." " " ואז נזכרת קודם השלשה של האזורים החקלאיים, ובפרק לג נזכרת קודם השלשה של אזורי המרעה ואז נאמר " " "עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה, אמר ה'." " "

בפרק יז מסופר על אנשים שיבואו לירושלים מאזורים שונים – חלק יבואו מאזורים חקלאיים ויביאו " " "מנחה ולבונה" " " (מנחה=סולת, לבונה=צמח ריחני), וחלק יבואו מאזורי מרעה ויביאו " " "עולה וזבח" " " (מהבקר או מהצאן), וכולם יודו לה' – " " "ומביאי תודה בית ה’." " "

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו ביטויים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/ezorim