ביאור:שלום בין העדות בימות המשיח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הפטרת פרשת השבוע "ויגש" היא מיחזקאל לז' ובה נאמר - ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכולם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (פסוק כב).

נשאלת השאלה - הרי אלהים נקרא שלום והשלום קרוי על שמו, אלא שמן הצד השני יש מחלוקת, והיא המאפיינת את תולדות ישראל, אלא שהיא מבטאת גם חידוש וחיים - אז כיצד הדברים מסתדרים ביחד? אלא שבאמת השלום הוא בין שני דברים מנוגדים, שהרי בדבר אחד לא תתכן השכנת שלום, כמו שיצירת שלום-בית בין הגבר והאישה דורשת גישור ביניהם ולא יצירת אחדות בלתי אפשרית. ושלום זה, בין העדות, בין הזרמים, אומרים לנו בהפטרה, יתכן רק כאשר יקום להם מלך לישראל, הוא המלך המשיח.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1237_1