פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שור וחמור

ישנן מצוות רבות שהניסוח שלהן בתורה מתייחס ל"שור" או ל"חמור", אך למעשה הכוונה לכל בעלי החיים:

  • (שמות כ יג): "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"- הניסוח הכללי "וכל אשר לרעך" מלמד שהאיסור חל על כל רכוש הזולת, והשור והחמור הם רק דוגמה.
  • (שמות כא לג): "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר - בעל הבּוֹר ישלם, כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו"- בעל הבור צריך לשלם פיצויים על כל בהמה שנופלת לבור ומתה (ראו סיכום דיני בור ); כך ניתן ללמוד מהניסוח הכללי של סוף הפסוק "כסף ישיב לבעליו", המורה שמטרת המצוה היא לתת פיצוי לבעליה של החיה, ולכן כל חיה שיש לה בעלים נכללת בדין זה (תלמוד בבלי, בבא קמא נד.) .
  • (שמות כב ג): "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים - שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם"- דין תשלומי כפל חל על כל בהמה שנגנבה, כמו שנאמר בהמשך (שמות כב ח): "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע,עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה , עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ"- המילים "על כל דבר פשע" מכלילות ומלמדות שכל פשע נכלל בדין זה, והתוספת של "שלמה" מלמדת שהדין חל גם על חפצים דוממים (ראו גניבת בהמה , גניבה בדיבור ).
  • (שמות כג יב): "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ..."  - בעשרת הדיברות נאמר (שמות כ ט): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ ...", ומכאן שהשור והחמור הם רק דוגמה; בפסוק המקביל נאמר (דברים ה יג): "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ ...", ומכאן שהשור והחמור משמשים כדוגמה, לא רק בנושא השבת אלא גם בנושאים אחרים, וכדברי חז"ל (בבא קמא נד:) : "יליף שור שור משבת", "יליף חמור חמור משבת", "יליף בהמתך בהמתך משבת":
  • (שמות כג ד): "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ; כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ";
  • (דברים כב י): "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו";
  • (דברים כה ד): "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ";

כך גם לגבי:

  • (שמות יט יג): "לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה, אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה, בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"- חז"ל למדו שהכוונה גם לחיות ולעופות, כי חיה בכלל בהמה .

חז"ל (במשנה, בבא קמא פרק ה משנה ז) סיכמו זאת במילים: "אחד שור ואחד כל בהמה: לנפילת הבור, ולהפרשת הר סיני, ולתשלומי כפל, ולהשבת אבדה, לפריקה, לחסימה, לכלאיים, ולשבת; וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן, למה נאמר שור או חמור? אלא שדיבר הכתוב בהווה."

אך יש מקרים שבהם השור והחמור מייצגים רק את עצמם:

  • שמות כא לז: "כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" - בפסוק זה, החזרה הכפולה על סוגי הבהמות "שור" ו"שה" מלמדת שהעונש המוגדל חל רק על מי שגונב שור או שה ממש, ולא על כל הבהמות ( פירוט ).
  • (שמות לד יט): "כֹּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי, וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר, פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה..."- כאן הפסוק מבדיל בין שור (ושה) לבין חמור: השור והשה הם בהמות טהורות, ויש להקריב את בכוריהן לה'; אך החמור הוא בהמה טמאה, ויש לפדות אותו בשה ולהקריב את השה. דין זה חל, על-פי חז"ל, רק על חמור ולא על כל בהמה או חיה אחרת.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-07.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jor_wxmor