ביאור:שבת הגדול כנגד אברהם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בלוחות הברית מצאנו שני טעמים שונים למצוות השבת, שעיקרם האמונה בה' ודחיית עבודה זרה.

  • בלוחות ראשונים: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" - בריאת העולם
  • בלוחות שניים: "כי עבד היית... ויוציאך ה'... על כן צווך ה' לעשות את יום השבת" - יציאת מצרים והשגחת ה' (בשם השפת-אמת).

חז"ל (בראשית רבה יט) דרשו את הפסוק שאמר הנחש לחוה "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע":

"'והייתם כאלוקים' - יוצרי עולמות. אמרו (אדם וחוה),
מן האילן הזה אכל וברא עולם, וממילא אף אנו כך".

השם-משמואל מאיר שמחטא זה (הקדמת העץ לבורא) נסתעפה עבודה זרה בעולם.

תיקונה של העבודה הזרה בא ע"י אברהם אבינו שהכריז: יש אדון לבירה, הוא יוצרה ובוראה והוא מחדשה בכל יום!

תיקון נוסף לחטא עבודה זרה נעשה ע"י ישראל בפסח מצרים. "משכו וקחו לכם" - מעיר הזוהר: משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו צאן של מצווה. משיכת הידיים מע"ז היא ההכרה בבריאת העולם, ולקיחת הצאן למִצווה היא ההכרה בהשגחת ה' בעולם.

אברהם אבינו מכונה "האדם הגדול בענקים" (רש"י ליהושע יד, בשם המדרש), וכן נאמר לאברהם "ואעשך לגוי גדול". גם התואר "הגדול" שבברכת אבות ("הגדול הגיבור והנורא") ע"פ חז"ל מרמז על אברהם. הטור (הל' ר"ח) מייחס את שלושת הרגלים כנגד שלושה אבות, ופסח כנגד אברהם שאמר "לושי ועשי עוגות" - ואותו זמן פסח היה.

לפי זה מבוארים דברי בעל חידושי הרי"ם באומרו: "שבת הגדול כנגד אברהם".

תיקון שורש חטא עבודה זרה נעשה ע"י הארת האמונה שבשבת (על שני טעמיה), יחד עם התעוררות האמונה של ישראל שבקרבן פסח, ומתוך כך שבת זו זוכה בכינוי של אברהם אבינו "הגדול" - כינוי המבטא מלחמה בעבודה זרה ואמונה בחיי העולמים.

נישא תפילה וברכה,

"שיבוא גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים",
בני "ואעשך לגוי גדול",
המכירים ב"ולגדולתו אין חקר"
ויקיימו שבת הגדול של "משכו ידיכם".

מקורות עריכה

מיהו "הגדול"? - הרב אברהם קריגר שבת בשבתו, תשס"ז