ביאור:שבעים ואחד, עשרים ושלושה, שלושה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

התגלה קשר מפתיע בין מספר הדיינים בבתי-הדין לבין גודל מידות הנפח.

" "כמה בתי דינין קבועין יהיו בישראל וכמה יהיה מניינן? קובעין בתחלה בית דין הגדול במקדש, והוא הנקרא סנהדרי גדולה, ומניינם שבעים ואחד..."

"ועוד מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית; ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה, ויושבת בשער העיר, שנאמר והציגו בשער משפט; וכמה יהיה מניינם? עשרים ושלשה דיינים..."

"עיר שאין בה מאה ועשרים, מעמידין בה שלשה דיינים; שאין בית דין פחות משלשה, כדי שיהא בהן רוב ומיעוט אם היתה ביניהן מחלוקת בדין מן הדינין" " ( ["ם_הלכות_סנהדרין_והעונשין_המסורין_להם_א_ג|רמב"ם, הלכות סנהדרין א ג-ד] ) .

" "ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד? שנאמר (במדבר יא) "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל", ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד."

"ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה? שנאמר (במדבר לה) "ושפטו העדה והצילו העדה", עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים. ומנין לעדה שהיא עשרה?, שנאמר (במדבר יד) "עד מתי לעדה הרעה הזאת", יצאו יהושע וכלב. ומנין להביא עוד שלשה? ממשמע שנאמר (שמות כג) "לא תהיה אחרי רבים לרעות", שומע אני שאהיה עמהם לטובה, אם כן למה נאמר (שם) "אחרי רבים להטות", לא כהטיתך לטובה הטיתך לרעה. הטיתך לטובה על פי אחד, הטיתך לרעה על פי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן עשרים ושלשה" " ( [סנהדרין א ו] )

סדרת המספרים 71, 23, 3 נראית תמוהה ושונה מכל המספרים המקובלים ביהדות. ההסברים שניתנו למספרים אלה במשנה נראים דחוקים למדי.

התשובה לענ"ד רמוזה בעיקרון שנזכר בסוף המשנה: "אין בית דין שקול" - מספר הדיינים חייב להיות אי-זוגי כדי שיהיה אפשר להכריע במחלוקות. אם כך, ייתכן שמלכתחילה רצו שמספר הדיינים יהיה זוגי אלא שנאלצו להפוך אותו לאיזוגי ע"י הפחתת דיין אחד.   אם נוסיף אחד לסדרה המקורית, נקבל את הסדרה: 72, 24, 4.

במבט ראשון הסדרה הזאת עדיין לא נראית מוכרת, אבל במבט שני מתברר שהסדרה הזאת מופיעה בהלכה במקום אחר לגמרי - מידות הנפח.

המידה הקטנה ביותר שנזכרה בתורה היא לוג, שנזכר בקרבנו של מצורע עני, (ויקרא יד כא): "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, וְלָקַח... וְלֹג שָׁמֶן".

 המידה הבאה, שלא נזכרה בתורה אבל נזכרת הרבה במשנה, היא קב, המכיל 4 לוגים.

המידה הבאה, שנזכרה במקרא רק בהקשר אחד (מל"ב ז) היא סאה, המכילה 6 קבים שהם 24 לוגים.

והמידה הבאה, שנזכרה במקרא פעמים רבות, היא איפה, המכילה 3 סאים שהם 72 לוגים.

שמתם לב למספרי הלוגים? 72, 24, 4 - בדיוק המספרים הזוגיים הבאים אחרי מספרי הדיינים!

מה הקשר בין מספרי הדיינים בבתי המשפט למספרי הלוגים במידות הנפח? - שניהם קשורים לצדק!

(דברים כה טו): "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ; לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָּךְ"

המידות צריכות להיות צודקות ומדוייקות: איפה צריכה להכיל בדיוק 72 לוגים, סאה - בדיוק 24 לוגים, קב - בדיוק 4 לוגים.

גם בתי הדין, העוסקים בצדק, היו צריכים להכיל את אותה כמות של דיינים - 72, 24, 4. אולם "אין בית דין שקול", לכן הורידו דיין אחד, ונשארנו עם הסדרה: 71, 23, 3.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-06-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/71-23-3