ביאור:שבועות - מהות החג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


את חג השבועות אנו חוגגים בתאריך: ו' בסיוון, והמקור לכך הוא: "שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה [כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך" [דברים ט"ז, ח- י].

לחג כמה שמות:

א] חג השבועות : מעניין כי התורה איננה מציינת את התאריך המדויק של החג- כפי שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג הפסח וחג השבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו סופרים שבע שבתות עד חג השבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות". וכך מסביר ספר החינוך: " "משרשי המצווה, על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים" ", וכמו שאדם מצפה למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב - כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן לו את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו ובעצמו מראה גדול ונורא: "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.." [שמות כ, ט"ו]. במעמד הר סיני - עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד. מטרת נתינת התורה - היא לשם כריתת ברית בין עם ישראל למלך מלכי המלכים - כתוצאה מכך עם ישראל מצווה לקיים את מצוות התורה ובכך יגיע לדרגה של: "ממלכת כוהנים וגוי קדוש",

ובעתיד לבוא בזמן הגאולה - עם ישראל ישמש אור לגויים.

ראיתי מדרש יפה [מדרש שוחר טוב פרק ס"ח] המספר: כי הר סיני היה קדוש עוד בטרם מתן תורה - לפי שהוא ניתלש בחלקו מהר מוריה - המקום בו נעקד יצחק.*

המשותף לשני ההרים הוא: הניסיון והיראה. בהר מוריה אברהם היה ירא אלוקים ועמד בניסיון הקשה, כפי שהקב"ה אומר: "עתה ידעתי, כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך, את יחידך ממני"; ובהר סיני, עם ישראל עמד בניסיון לקבל את התורה, והוא קיבל זאת ביראה רבה.

ג] חג הבכורים: כידוע - חג השבועות הוא אחד מבין שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות, כפי שהתורה מתארת זאת: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' [הכוונה לחיטה החדשה] בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם".

היו נוהגים לעלות לרגל לבית המקדש להביא מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובעיקר - משבעת המינים כדי להודות לקב"ה על פרי הארץ.

ד] חג הקציר: בלשון התורה: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה.." [שמות כ"ג, ט"ז]. חג זה חל בעונת הקציר- לכן נקרא בשם : חג הקציר.

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה פ"א מ"ב: " "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן" ", כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

המנהגים בחג:

א] תיקון ליל חג השבועות - המשמעות להיות ערים בליל החג ולעסוק בלימוד תורה. והסיבה היא: לפני מתן תורה - בני ישראל נרדמו וישנו כל הלילה ולא קיימו את ההכנה למתן תורה כראוי, וכדי לכפר על מעשה זה - אנו לומדים תורה בליל חג השבועות.

ב] לפנות בוקר קוראים את פרק י"ט בחומש שמות המתאר את מעמד הר סיני, והמשמעות היא: כאילו אנו עומדים מחדש למרגלות ההר לקבל את התורה.

ג] קריאת מגילת רות, מדוע?

1] לפי שהאירוע המתואר במגילה אירע בעונת הקציר, "בתחילת קציר שעורים"- כפי שמתואר במגילה.

2] דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות והיה הנין של רות.

3] רות המואבייה קיבלה על עצמה יהדות כשם שעם ישראל קיבל את התורה.

4] לפני מעמד הר סיני קיימנו רק שבע מצוות בני נח, במעמד הר סיני נוספו לנו עוד רו"ת מצוות סך הכול- 606 מצוות = רו"ת ועוד 7= תרי"ג מצוות.

5] חז"ל אומרים: " ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" רו"ת מסמלת את החסד והנאמנות- ככלתה של נעמי לכן זכתה להיות האם של שושלת מלכות דוד.

ד] אכילת מאכלי חלב בחג השבועות:

1] חלב בגימטריא: 40 – המזכיר לנו ארבעים יום וארבעים לילה שבהם שהה משה בהר סיני.

2] עדיין לא היו להם כלים לבשר בנפרד ולחלב בנפרד, לכן אכלו מאכלי חלב בלבד.

3] קישוט בתי הכנסת בירק לכבוד החג - הוא הביטוי לחג הקציר ויום הבכורים וזכר למתן תורה, לפי חז"ל : הר סיני היה מכוסה כולו בירק.

לסכום: חג מתן תורה הוא חג המאחד את כל עם ישראל מחדש ומחזיר אותו לקבלת התורה שנית .

יהי רצון שאחדות זאת בעם תימשך גם לתוך חיי היום, יום ובכך נזכה בקרוב לגאולה שלמה.

  • הערת העורך: לא מצאתי את העניין במהדורת מדרש שוחר טוב באתר דעת , אלא במהדורה הנמצאת בספר "בית המדרש" בעריכת אהרן יעללינעק: " "וסיני מהיכן בא? אמר ר' יוסי: מהר המוריה, נתלש כחלה מעיסה ממקום שנעקד יצחק אבינו. אמר הקב״ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו תורה. ומנין שעתיד לחזור למקומו? שנאמר נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" " ( בית המדרש, חדר חמישי; מדרש שוחר טוב על תהלים ס"ח, עמוד 134 ) .


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-05-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_122