ביאור:רש"י על שיר השירים הקדמה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(ראו גם טקסט זה ללא ביאור)

"אחת דיבר אלהים, שתים זו שמעתי" (תהלים סב יב) – מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ניתן לפרשו במספר דרכים, וסוף דבר אין לך מקרא יוצא מידי פשוטו ומשמעו יש להתמקד בפשט, כי בו טמונה המשמעות האמיתית. ואף על פי שדיברו הנביאים דבריהם בדוגמא דרך משל, צריך ליישב הדוגמא על אופניה ועל סדריה לפרש את המשל באופן הגיוני ומסודר, כמו שהמקראות סדורים זה אחר זה.

וראיתי לספר הזה כמה מדרשי אגדה פירושים: יש סודרים כל הספר הזה במדרש אחד; ויש מפוזרים בכמה מדרשי אגדה מקראות לבדם, ואינם מתיישבים על הולמים את לשון המקרא וסדר המקראות. ואמרתי בלבי לתפוש משמעות המקרא ליישב ביאורם על סדרם לחבר להם, לפסוקים ולפרקים, פירוש הולם, והמדרשות מרבותינו והפרשנויות שחוברו על-ידי גדולי החכמים אקבעם מדרש ומדרש, איש איש במקומו. אמנם אצטרך לשנות את סדרם, ולהעמידם במקומם הנכון, אך אינני מטיל ספק בנכונותם

ואומר אני, שראה שְׁלֹמֹה ברוח הקודש ואני אומר כי האל הראה לשלמה שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה, חורבן אחר חורבן, ולהתאונן בגלות זה על כבודם הראשון הפאר הרוחני שהיה מנת חלקם טרם הגלות, ולזכור חיבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים לאמר (הושע ב ז): "אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה", ויזכרו את חסדיו ואת מעלם אשר מעלו חטאיהם כלפיו; מוכפל לצורך הדגשה: חסדיו לעומת בגידתם, ואת הטובות אשר אמר לתת להם באחרית הימים. ויסד הספר הזה ברוח הקודש, בלשון אשה צרורה אַלְמְנוּת חַיּוּת כלואה במצב של אלמנות חיות: בעלה מסרב לקיים עמה יחסי זוגיות, משתוקקת על בעלה, מתרפקת על דודה אהובהּ, מזכרת אהבת נעוריה אליו, ומודה על פשעה שבגללו רחוק הוא ממנה. אף דודה, צר לו בצרתה שותף הוא לרגשות הצער שלה , ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופיה וכשרון פעליה, בהם בזכותם נקשר עימה באהבה עזה – להודיעה, כי לא מלבו ענה  כי לא רצה להגלות את העם, אך חטאיו לא הותירו לו ברירה, ולא שילוחיה שילוחין גלותה של כנסת ישראל אינה כגירושין, שהתרחשו לאחר קץ האהבה, כי עוד היא אשתו והוא אישהּ, והוא עתיד לשוב אליה להשיבה מן הגלות, או: כאשתו תשוב היא לביתו, ארץ ישראל. או: הוא עתיד לשוב ולהשרות שכינתו בתוכה.