ביאור:רקה = לחי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: רקה = לחי

שופטים ד כא: "ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה

                    ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת"

שופטים ד כב: "והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו

                       ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו "

שופטים ה כו: "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו "

שיר השירים ד ג: "כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"

שיר השירים ו ז:                                                    "כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"

היום רקה מזוהה עם צדע

אבל הרקה מתוארת כפלח הרימון = אדמימות

לכן רקה היא לחי

יהודה רצהבי (בית מקרא קסב) מביא חיזוק לכך:

רס"ג: רקתך = גנתך (לחיך)

יוסיפוס: "בשעה שהיה ישן תקעה לו יעל במקבת מסמר ברזל דרך הפה   והלחי ונקבה את הקרקע"

(קדמוניות כרך א עמוד 164 סעיף 208)

ר' יוסף בן עקנין (תלמיד הרמב"ם) בצד הפירוש המקובל "צדע", "ואומר אני כי רקה היא לחי "

 

רקה = גדה (גדת נחל / נהר)

מדרש: "רקת זו ציפורי, ולמה נקראה שמה רקת? משום שמידלייא (מתרוממת) כרקת דנהר"

 

גדה = לחי (משחק מילים)

מיכה ד יד: "עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל"

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_rqq1_0