ביאור:רחל גנבה את התרפים - אולי משום שרצתה לעבוד את ה' באמצעותם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תגובה ל: ביאור:בראשית לה שנכתבה ב10:49:30  09.02.2005

שאלה : "בספר ``כותנות אור`` כותב הרב אודות רחל אמנו: ``שאף היא נגועה היתה בעבודת אלילים !``. מנין לרב קביעה זו ? כיצד ניתן לומר זאת על עקרת הבית של יעקב ושל עם ישראל כולו? בתודה, שמואל"

תגובת הרב: דבריי על רחל אמנו נוסחו בניסוח שאינו הגון, וצר לי על כך.

כך הייתי מנסח זאת היום:

אין אנו יודעים מפני מה גנבה רחל את התרפים. עובדה היא כי בהמשך הסיפור כתוב כי יעקב אומר לבני ביתו "ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עימו: הסירו את אלוהי הנכר אשר בתככם...", והדבר מלמד כי בתוך ביתו של יעקב יש אלוהי נכר, ולא ניתן לומר כי אלוהי נכר אלה מצויים בידי העבדים, שכן הכתוב מבחין בין "ביתו", לבין "כל אשר עימו". אסור לנו להתעלם מדברים הכתובים במפורש בתורה, והעושה זאת דומה לכופר שתורתו של הקב"ה.

ברם, קשה לומר כי אימותנו הקדושות עובדות עבודה זרה היו. אולי מדובר על דרכי העבודה הזרה, שעוד לא נתחדדו דיין, ואף שהאמינו בני יעקב באלוקי ישראל בכל מאודם, עוד לא נתבררו הדרכים הראויות לעבוד את ד', ורחל מבקשת לעשות זאת עם התרפים".

תגובה חיובית: "אנו מוצאים גם אצל מיכל שהחביאה את דוד אצל התרפים, מענינים דברי הרד``ק במקום כ``כ יש שתי דעות בנושא התרפים וטוב לעיין במדרשים על התרפים בבראשית (``תורה שלמה`` מביא מקורות) או ע``ז או סוג של מגד(ת) עתידות מראשו של מת שאין זה ע``ז אך ודאי לא דבר ראוי של `` "תמים תהיה עם ה` אלוקיך" ``..."

תגובה שלילית :... "ד} לגבי רחל אמנו- ראשית כתוב במדרש `חשודות` ולא כתוב שרחל עבדה ע"ז ואבקש מכבוד הרב לדייק בדיני נפשות!!! וביותר -כאשר כל הפרושים והמפרשים לא מסבירים כך (ואף איתא בדברי האבן עזרא דברים חמורים לגבי מי שמסביר כך את עניין רחל והתרפים) גם בזה יש ללכת עפ``י הכרעת הרוב!!! ביחוד שהוא רוב מוחלט! וכ``ש שהרב כותב בדרך הסתפקות `לא נדע אם רחל` וכו` כאילו יש כאן מחלוקת שקולה בין הפרושים ולצערי במחילת כבוד תורתו הרב מטעה את הציבור דסומך עליו." "ועוד מהיכן הרב יודע דרחל הייתה שותפה (לפי דבריו כמובן) וא``כ דעשתה זאת בכל ליבה? ועוד איך `לא ידעה דרך אחרת` אם חיה עם יעקב שנים רבות וכי לא דיברו על כך ביניהם?????"

תגובת הרב: ...ו. דייקתי בדיני נפשות. הביטוי "חשודות" בלשון חז"ל אינו שחשדו בהן והתגלה שלא, אלא שהתגלה שכן, ובדוק בכל המקומות בהן הוא מופיע ביחס לדמויות מקראיות. ברם, אני שב וחוזר על דבריי שדברים אלה שכתבתי מוטב היו שלא ייכתבו, כיוון שלא נכתבו בדרך הראויה ולא הביעו את טענתי המרכזית ואף לא היו קשורים כלל למאמר. כל שבקשתי לכתוב הוא שייתכן ורחל אמנו עבדה את הקב"ה בדרך בה למדה בבית אביה, ולא ח"ו שעבדה עבודה זרה. אם הדבר לא היה נוגע בי הייתי יכול לטעון כי ההתלבשות המתמדת על ביטוי זה וכמות ההסתה נגדי דרכו היא דברי שבח, שכן מול עשרות אלפי המילים שכתבתי על גדולי ישראל ועל תנ"ך מצאו פגם רק באלה. ברם, כיוון שהדבר נוגע בי איני יכול אלא לספוג שוב ושוב טענה זו, על אף העובדה שהיא כתובה בחז"ל, על אף העובדה שהבהרתי חזור והבהר את מה שבקשתי לומר בביטוי זה, ועל אף העובדה שאין לו שום קשר להערצתנו את דמות האמהות מכוח מה שבארתי לך בתשובה הקודמת. על כן, תקלה שבאה לידי גובה ממני תשלום כבד מאוד, ואני אמשיך לשלם מחיר זה באהבה ובכאב, אך אמסור את נפשי על בירור דבר ד' באמת וביושר.

"ועוד הרב לא ענה לי כלל לגבי מה שכתב דיחסי יקב ורחל היו מבוססים על הרגש בלבד."

תגובת הרב: ז. על הרגש: מעולם לא כתבתי שהם היו מבוססים על הרגש בלבד, ואיני יודע מניין טענה זו. המאמר שכתבתי לא היה על רחל ולאה ועל מהותם, כי אם ממוקד באותו נושא בו עסק הקובץ – מבנה הקשר הקדוש שבין איש ואשתו. על כן, הוא עסק ברובד זה, ולא במשיח בן יוסף ובמשיח בן דוד, שאין להם קשר ושייכות למאמר. ברם, מדברים שכתבת הרב בלייכר הי"ו במכתבו של יאיר כהן אלי באמת הזדעזעתי, שכן הוא כתב כי עצם קיומו של הרובד הטבעי הוא בושה וחרפה, ויעקב לא היה כאחד האדם ולא אהב את אשתו במישורים אלה. מלבד שזה אינו פשוטו של מקרא, ומנוגד לכל (!) הראשונים והאחרונים בשמם באת לדבר נגד דבריי על התרפים, עוד הוא עמדה שהיא ראשיתה של הנצרות, אשר מוציאה מחוץ לגבול ישראל את האהבה הפשוטה שבין איש ואשתו. יעקב אבינו אהב את רחל במובן הפשוט של המילה, וזו תורה עליונה ללמד שרגלי האבות היו נטועים ומוצבים ארצה. ברם, אהבה זו לא נותרה ברובד הראשון שלה, כי אם טיפסה למרומי שמיים, ושם נקשרו נשמות המשיח וכנסת ישראל, שהרי מזיווג זה יצא משיח בן יוסף. כך יש ללמוד תורה, וזו דרכה של תורה !

"ה}ולגבי האמירה שאבותינו ואמותינו היה כמונו וחטאו והראיות שהרב מביא לזה- חס וחלילה רחמנא ליצלן! שהרי כידוע ומפורש בדברי הרב (עכשיו יצא לאור בשיחות הרצי``ה בסופם על הפרשה של חטא משה) חטא משה היה במדרגתו!!!" "דשקול משה כנגד כלל ישראל!! וחטאו היה כמו שמבואר שם דרצה `לדחוף` את ישראל למדרגתם במהירות וכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה וזו היא דרך חז``ל האמיתית להסתכל על גדולי ישראל וכמו דמפורש בגמרא דדוד ידע דמוכנה לו בת שבע מששת ימי בראשית וח``ו לכתוב כאילו חטא כפשוטו - הרי זו התעלמות מדברי חז``ל הקדושים!!! וכאשר אנו מתוודעים למדרגתם האמיתית של האבות זו העליונה הקדושה והטהורה (וכמו שאמרתי חטאיהם היו במדרגתם העליונה וגם משם למדנו שפיר את תיקון התשובה דודאי במדרגותיהם שלהם -חטא יחשב להם) הרי אנו מקיימים צווי ישעיהו `הביטו אל צור חוצבתם` ומבינים אנו את שורשינו ויודעים שכל חטאינו חיצוניים לנו ולא שייכים אלינו כלל וכלל!!! וזהו הלימוד האמיתי של דברי חז``ל."

תגובת הרב: ח. כתבת ח"ו רחמנא ליצלן. היכול אתה להביא מקור אחד (!!!) בדברי הראשונים שלא אמר זאת ? היכול אתה להביא מקור אחד בדברי הראשונים שטען שאבותינו לא חטאו, ושבו בתשובה שלמה לפני ד' ? האם על כל דברי הראשונים אתה אומר רחמנא ליצלן? אני מבקש להדגיש כי אין בוועד לחיפוש חטאי אבות והקטנת דמותם כדי שאנחנו נרגיש בטוב. להפך, דמותם העילאית קוראת לנו חזור ושוב לשוב בתשובה מלאה בכל עת, ולחיות חיים מתמידים של תיקון ועלייה ביראת שמיים ובקדושה.

ט. מה שכתבת על כל האומר דוד טעה הוא מאמר חז"ל אחד מול כ 35 מאמרים הפוכים ! הרי אתה עצמך כתבת בראש דבריך שאין לנו ללכת אחר מיעוט, גם אם לא ישבו ביחד. ושוב, התוכל למצוא בדברי הראשונים פרשני המקרא עמדה זו ?

י. זהו הקיום האמיתי של מצוות הביטו אל צור חוצבתם. מצווה שאני מקיים בכל עת שאני נוגע בספר התנ"ך ומלמדו בדרכים שהוא כתוב בהן, ובדברי הראשונים, ולא ממציא דברים חדשים המעקרים והמזיקים. הנזק הגדול הוא בעיקר אותו נזק שכתבתי עליו פעמים אין ספור – החינוך לחוסר יושר ואמת, לחוסר ביקורת עצמית מתמדת ותביעה פנימית, ובעיקר – הזנחת הקריאה המתמדת לתשובה ותיקון.

עוד תגובה : "ג} בעניין אחר (אך באמת הדברים קשורים לצערי הרב) הראו לי בשבת את מה שכתב הרב בספר `כתנות אור` על רחל אמנו-דהרב מסתפק שם שמא עבדה ע``ז - וכ``כ כותב על אהבתם של יעקב ורחל דהייתה בנוייה על הרגש בלבד. רציתי לשאול את כבוד הרב:

כיצד אני יכול לומר כעת תיקון `רחל` או לשיר `רחל מבכה על בניה` או ללמוד דברי המהר``ל בנצח ישראל בתחילתו על רחל והרי היא שמא עבדה ע``ז ומה לי להזדהות וללמוד מכזה `טיפוס` ומה אחשוב על יעקב שחי עמה- עם עובדת ע``ז ומה אחשוב על יעקב ורחל דקשרם מבוסס על הרגש בלבד - הכאלה הם אבות האומה הישראלית הקדושה הטהורה והנקייה (רק אזכיר שמיטתו של יעקב אבינו ע``ה הייתה שלימה...)"

תגובת הרב: ד. דבריך על רחל אמנו הם היפוך מוחלט של דרכה של תורה. אין אחד מדמויות המקרא שהוא צדיק גמור. אין אנו נוצרים. לפי טיעון זה אינך יכול ללמוד את תורת משה כי היכה בסלע ואינך יכול לומר תהילים כי דוד המלך אמר "חטאתי לד'" במעשה בת שבע. דרכה של תורה הפוכה לחלוטין – הדמות המוערצת על פי כתבי הקודש שלנו היא דמות בעל התשובה, אשר מתקן את דרכיו. הוא המופת והוא והסמל לדרכנו. על כן, אף אם רחל עבדה את הקב"ה בדרך התרפים, הרי שהיא אימם של ישראל, והייתה שותפה בביעור העבודה הזרה לפני העלייה לבית אל, ועל כן אנו אומרים תיקון רחל ונאמנים לה. כך למדו חז"ל את דמותם של כל האבות והאמהות, שאם לא תאמר כן כיצד תתגבר על העובדה שחז"ל תולים בחטאיו של אברהם אבינו את גלות מצרים ועוד ועוד.

ה. לעצם העניין, הדעה שרחל עבדה עבודה זרה מופיעה בחז"ל: " "הסירו את אלהי הנכר"  - חסר י', לימד שלא היו שאר נשיו חשודות בכך, זולתי רחל על תרפי לבן" [מדרש שכל טוב, עמ' 198; תורה שלמה שם, עמ' תתתקלז סעיף ט]. ברם, לא לכך הייתה כוונתי בדבריי, וכל שבקשתי לומר הוא שייתכן שעבדה את ריבונו של עולם בדרכי העבודה הזרה, כיוון שלא ידעה אחרות. כשעלתה לארץ הייתה חלק מהסרת אלוהי הנכר אשר היו בתוכנו, ונותרה לזיכרון עולם כרחל המבכה על בניה, וכאחת מארבע אמהות.

תגובת הלל: "כידוע, מדרש שכל טוב נכתב בתקופת הראשונים - אף כי חלק ניכר מדבריו מבוססים על דברי חז``ל, כמובן. אך אותו מדרש עצמו כותב בפרשת גניבת התרפים את הסיבה של חז``ל מדוע היא גנבתם, ולא כדי לעבוד אתם. גם לשון המדרש עמומה, כיון שהוא אומר שהיא היחידה שהיתה ``חשודה`` על כך - דבר הגיוני כיון שהם נמצאו אצלה - ואין הוא אומר שהיא עבדה אתם."

תגובת דוד להלל: "1. דרך המדרש להביא גם דעות חלוקות, ולא תמיד הוא מציין שזו מחלוקת (הביטוי דבר אחר הוא תוספת מעתיקים) ובוודאי כשמדובר בשני מקומות שונים.

2. עצם העלאת חשד זה על ידי המדרש, די בה כדי לסתור את גישתך הבסיסית."

שאלה : "לאחרונה עיינתי בספר הנ``ל בישיבתי וכשהגעתי לשורות במאמרך בהן נכתב על כך שרחל לקחה את הטרפים כדי לעבדם,נתקלתי בפס שחור שמוחק שורות אלה. מתןך סקרנותי עיינתי בספר במקום אחר ולכן אני יודע את התוכן שעמד מאחורי הפס השחור. לאחר מכן היה לי ויכוח עם חבר והיינו שמחים אם תוכל לענות לנו על כמה שאלות:

1. האם יש מקור (מדרש וכדו`) שעליו הסתמכת בדברים אלו?

2. האם לא קשה להגיד דברים קשים שכאלו על אחת מאמהות האומה?"

תגובה: אנא עיין בתשובות הנ"ל. אודה לך אם תכתוב לי בחזרה האם לדבריי יש מקור (לטענתי: פסוק מפורש בתורה ודברי חז"ל), והאם דבריי מקטינים חס ושלום את דמותה של רחל אמנו עליה השלום או מאדירים אותה.

מקורות

על-פי מאמר של הרב יובל שרלו שפורסם לראשונה בשו"ת מורשת וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.

תגובות

מאת: הרב יובל שרלו

למעט רש"י שמסתמך על בראשית רבה שטוען שרחל גנבה את התרפים משום שרצתה להפריש את אביה מע"ז, כל שאר הפרשנים (רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל, רמב"ן, הרב נבנצאל ועוד) טוענים שרחל גנבה את התרפים משום שהיה בהם כוח להודיע מין העתידות. אך בוודאי שיתלה שמץ מינות ברחל אימנו הרי זה דבר שלא ייתכן ולא יעלה על הדעת! ואין כל דברי אלה אלא בבחינת מיחוי שלא ייתכן שיכתב דבר זה ולא אמחה בדבר.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/rxl_trfim