הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: לב רחב

בשני מקומות בתנ"ך נזכר צמד דומה של תכונות - עיניים גבוהות ולב רחב:

  • תהלים קא ה: "... גְּבַהּ-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵבָב - אֹתוֹ לֹא אוּכָל"
  • משלי כא ד: "רוּם-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב - נִר רְשָׁעִים חַטָּאת"

בשני הפסוקים הנימה היא שלילית, ולכן בקריאה ראשונה נראה ששתי התכונות הללו - עיניים גבוהות ולב רחב - הן שליליות; והפירוש המקובל עבורן הוא ש"רום עיניים" = גאוה, ו"רחב לב" = תאוה (כמו התכונה "נפש רחבה"). אבל כדי לברר אם זה נכון, יש לעיין במקורות נוספים שמזכירים תכונות אלה.

רום עיניים הוא אכן, כנראה, תכונה רעה - זוהי התכונה הראשונה מתוך 6-7 התכונות שה' שונא ומתעב ביותר (משלי ו טז-יז): " "שֶׁשׁ-הֵנָּה, שָׂנֵא ה', וְשֶׁבַע תועבות (תּוֹעֲבַת) נַפְשׁוֹ: עֵינַיִם רָמוֹת..." ".

אבל רחב לב נזכר בכמה מקומות דווקא כתכונה טובה ורצויה, כמו:

  • מלכים א ה ט: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה - הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב - כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם"
  • תהלים קיט לב: "דֶּרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי"

בשני מקורות אלה, נראה ש"לב רחב" אינו מקביל ל"נפש רחבה", אלא דווקא לביטוי המקובל בימינו "אופקים רחבים", והוא מתאר אדם שהמחשבות והידיעות שלו מגיעות לתחומים רבים ורחבים (  לב = משכן המחשבות ).

ועוד: ספר משלי מגנה פעמים רבות את ה חסר-לב; לפי זה, מי שיש לו לב רחב דווקא ראוי לשבח - הוא ניגוד של חסר לב!

לפי זה, נראה ששני הפסוקים הראשונים - תהלים קא ה ומשלי כא ד - לא באים לגנות את התכונה "רחב לב", אלא רק את הצירוף של שתי התכונות יחד "רום עיניים ורחב לב":

  • בתהלים קא ה אומר דוד המלך, שהוא לא יכול לסבול אדם שיש בו גם גאוה וגם אופקים רחבים; כי המצב הטבעי הוא, שככל שאדם לומד ומרחיב את אופקיו, הוא מגלה יותר עד כמה הוא קטן מול פלאי הבריאה, ונעשה עניו. אם אדם הצליח להיות גבה עיניים למרות שהוא רחב לבב - זה בלתי נסבל; אותו לא אוכל. ההגיון של הפסוק דומה לדברי חז"ל: " "שלושה אין הדעת סובלתן: דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף" ".
  • גם במשלי כא ד החכם מגנה את הצירוף של גאוה עם אופקים רחבים (
פירוט ).


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lv_rxv