ביאור:ראיתי מלחמות בלי סוף

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



[ירמיהו ד ה – ד22]

בקטע זה יש שני חזונות דומים:

(ד5) "הגידו ביהודה, ובירושלים השמיעו, ואמרו 'תקעו שופר בארץ!'; קראו מלאו ואמרו 'היאספו ונבואה אל ערי המבצר!'. שאו נס ציונה, העיזו, אל תעמודו! כי רעה אנוכי מביא מצפון, ושבר גדול ."

(ד7) "עלה אריה מסובכו, ומשחית גויים, נסע יצא ממקומו -- לשום ארצך לשמה, ערייך תיצינה מאין יושב. על זאת חגרו שקים, ספדו והילילו: כי לא שב חרון אף ה’ ממנו."

(ד9) "והיה ביום ההוא נאום ה’, יאבד לב המלך ולב השרים ; ונשמו הכוהנים , והנביאים יתמהו."

(ד19) "מעיי מעיי אוחילה, קירות ליבי, הומה לי ליבי--לא אחריש; כי קול שופר שמעת נפשי, תרועת מלחמה. שבר על שבר " "נקרא, כי שודדה כל הארץ; פתאום שודדו אוהליי, רגע יריעותיי. עד מתי אראה נס , אשמעה קול שופר ?!"

(ד22) "כי אוויל עמי , אותי לא ידעו--בנים סכלים המה, ו לא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו."

כששמים לב ליסודות החוזרים בשני החזונות, אפשר להיכנס קצת לתוך עולמו של הנביא, ולראות כמה קשה היה לו:

בחזון הראשון הוא שמע תקיעת שופר, ובחזון השני הוא שוב שמע קול שופר;
בחזון הראשון הוא ראה נס (דגל, שמרימים כדי לאסוף את העם) ובחזון השני הוא כנראה שוב ראה נס - עד שהוא זעק "עד מתי אראה נס, אשמעה קול שופר?!" : עד מתי אראה שוב ושוב את אותם חזונות מפחידים, ואשמע שוב ושוב את אותם קולות נוראים?!
בחזון הראשון הוא ראה "שבר גדול" , ובחזון השני הוא ראה "שבר על שבר" - שבר חדש, נוסף על השבר הראשון.

כששמים לב להבדלים בין שני החזונות, אפשר להבין יותר את המשמעות של כל אחד מהם:

בשבר הראשון מדובר על "ערי המבצר" , ובשבר השני מדובר על "אוהליי" ו "יריעותיי" . כלומר - אחרי השבר הראשון המדינה הרבה יותר חלשה, ואין בה מבצרים אלא רק אוהלים ויריעות.
השבר הראשון פוגע בעיקר במנהיגי העם: "והיה ביום ההוא נאום ה’, יאבד לב המלך ולב השרים; ונשמו הכוהנים, והנביאים יתמהו." השבר השני פוגע בעיקר בבנ"י הפחותים וה'סכלים': "כי אוויל עמי, אותי לא ידעו--בנים סכלים המה, ולא נבונים המה; חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו."  { ה'סכלים' נזכרו בירמיהו ה ד כניגוד ל'גדולים', המנהיגים: "ואני אמרתי 'אך סכלים הם, נואלו'... אלכה לי אל הגדולים ואדברה אותם..." }
ואכן, החזון הראשון התגשם בגלות יהויכין, שבה גלו המנהיגים; והחזון השני התגשם בגלות צדקיהו, שבה גלו כל בנ"י.

שאלהעריכה

בהמשך [ו1 – ו5] שוב מתוארת מלחמה: "העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר , ועל בית הכרם שאו משאת: כי רעה נשקפה מצפון, ושבר גדול . הנווה, והמעונגה, דמיתי, בת ציון. אליה יבואו רועים, ועדריהם; תקעו עליה אוהלים סביב, רעו איש את ידו. קדשו עליה מלחמה, קומו ונעלה בצוהריים! אוי לנו כי פנה היום, כי יינטו צללי ערב! קומו ונעלה בלילה, ונשחיתה ארמנותיה!"

החזון נראה דומה לחזון על ה'שבר' הראשון (ד5), אבל לא ברור לי למה יש הבדל בין החזונות: למה בחזון הראשון נמשל האויב לאריה, ובחזון השלישי הוא נמשל לרועים ועדרים?

{ה"רועים" הרבה יותר חלשים מהאריה, כמו שכתוב (ישעיהו לא ד):  "כי כה אמר ה' אליי: כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו, אשר ייקרא עליו מלוא רועים , מקולם לא ייחת, ומהמונם לא יענה..." }

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים ירמיהו א וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-04