ביאור:קשר בין דיבור לבין צמיחה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
תגובה ל: דיבור ושתיקה שנכתבה ב01:06:56 09.05.2005
[ע"פ ראב"ע בראשית ב ה]
בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות דיבור או מחשבה, לבין מילים המציינות צמחים:
- "אמר" ; "אמיר" = ענף גבוה בעץ (ישעיהו יז ו: "שניים שלושה גרגרים בראש אמיר...").
- "הגיד" ; "גד" = סוג של זרע (שמות טז לא: "והמן כזרע גד הוא").
- "שׂעיפים" = מחשבות (איוב כ ב: "לכן שעיפיי ישיבוני"); "סעיפים" = ענפים (ישעיהו יז ו: "...ארבעה חמישה בסעיפיה פורייה").
- "שרעפים" = מחשבות (תהלים צד יט: "ברוב שרעפיי בקרבי - תנחומיך ישעשעו נפשי") ; "סרעפים" = ענפים (יחזקאל לא ה: "על כן גבהה קומתו מכול עצי השדה; ותרבינה סרעפותיו...")
- "שיחה" ; "שיח" = צמח שוטה .
- "עצה" ; "עֵץ"
- "נבא, ניב" = דיבור (ישעיהו נז יט: "בורא ניב שפתיים") ; "ניב" = פרי (מלאכי א יב: "וניבו נבזה אכלו"), ומאותו שורש גם "תנובה" .
- "בד" = דבר-שקר (ישעיהו מד כה: "מפר אותות בדים וקוסמים יהולל...") ; "בד" = ענף (שמות כז ו: "ועשית בדים למזבח").
"כי האדם עץ השדה" - האדם נמשל לעץ, ולכן מחשבותיו ודבריו נמשלו לענפים ולפירות.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-09.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/diburpri