הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קדש = קנז = בדד = בטח = רחץ = טהר = קדש עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: קנז

== קנז = קדש ==

בראשית טו יח:

ביום ההוא כרת ה' את-אברם ברית לאמר

לזרעך נתתי את-הארץ הזאת

מנהר מצרים עד-הנהר הגדל נהר-פרת.

את-הקיני ואת- הקנזי ואת הקדמני.

ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאים.

ואת-האמרי ואת-הכנעני ואת-הגרגשי ואת-היבוסי.

בראשית לו יא: "ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז "

במדבר לב יב: "בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'"

שופטים א יג: "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה"

מי היו הקנזים? ומי הוא קנז?

קנז פירושו קדש '

להלן המשמעויות של קדש / קנז :

בדד = בטח = רחץ = טהר = קדש = קנז  

בדד = בטח

דברים לג כח: "וישכן ישראל בטח, בדד עין יעקב, אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל"

במדבר כג ט: "כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב"

ירמיהו מט לא: "קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם ה' לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו"

תהלים ד ט: "בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני"

איכה א א: " איכה     ישבה בדד {היושבת בטח! } העיר רבתי עם היתה כאלמנה

                           רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס " (ראו בית מקרא ע"ט - אברהם אהוביה)

בטח = רחץ (ארמית)

תהלים ס י-ט:

לי גלעד ולי מנשה

ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי .

מואב סיר רחצי

על-אדום אשליך נעלי

עלי פלשת התרעעי.

ראו מאמרי: מואב סיר רחצי

רחץ = טהר

ויקרא יד ח: "וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר .."

מלכים ב ה יב-יג: "הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי

                            ויפן וילך בחמה ויגשו עבדיו וידברו אליו

                            ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה

                            ואף כי אמר אליך רחץ וטהר

טהר = קדש

ויקרא טז יט: "והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל" 

קדש = קנז

העיר הידועה קדש ' (Kadesh ) שעליה נלחמו "החתים" והמצרים, נקראה ב"חיתית" קנז (קינזה, Kinza )

ראו ויקיפדיה: קרב קדש

לדעתי מקור המילה הלועזית סנט (קדוש) הוא קנז   (טרה סנטה = הארץ הקדושה) 

רעי איוב

בלדד הוא בדד הוא קנז

ראו מאמרי: רעי איוב

העיר קדש

גם לפי התרגומים המדרשים והתלמוד יש זהות בין קנז לקדש

"את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני"

קיני - שלמיא {מדין} (שיר השירים א ה: "שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה ")

קנזי - נבטיא {בירת הנבטים - פטרה (סלע ביונית) - רקם (סלע בארמית) - רוק ( rock , סלע באנגלית) - קדש }

קדמוני - ערביא {בני קטורה, ישמעאל}

קדש לפי התרגומים היא רקם – סלע - פטרה

הזיהוי של פטרה היום בעייתי, ראו מאמרו של צור שיזף

קדש (רקם)   – הייתה בירת עמלק, לפי המשתמע במקרא, וכן לפי יוסיפוס

בראשית יד ז: "וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי .."

שופטים ו ג: "והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו"     {= קיני, קנזי, קדמוני }

קנז = פרץ

במדבר לב יב: "בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה' "

כלב בן יפונה הקנזי = כלב בן חצרון בן פרץ

פרץ – פרוצה – קדשה

פרץ – סדק (חרך) – חלון – צהר – טהר - קדש '

שופטים א יג: "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה"

פה מדובר בקנז אחר..


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קדש - קנז - בדד - בטח - רחץ - טהר - קדש

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-04-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/dmut_jm_qnz_0