ביאור:צפון, סבון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

נכתב ב17:13:49  31.08.2004, כתגובה ל: 4 כיווני האויר , מזרח , מערב , צפון , דרום

השם העברי "צפון" הוא למעשה מקור המלה "סבון"

לקשר בין צד צפון לסבון (נקיון) יש הרבה הקשרים

צפון נקרא ביוונית bor-ras , ובלטינית bor-ealis

השרש של שניהם הוא בור

בר / בור / בורי / בורית = מין "סבון"

(בור / בר פירושו גם דב bear (דוב שייך למזל בתולה = נקיון / טוהר) )

בר לבב = ברור / נקי / טהור

צפון = סבון , מופיע גם בתלמוד

מסכת בבא קמא פרק ט , דף צד א גמרא :

"אמר רבא ממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם אלא בצבע

הואיל ויכול להעבירו על ידי "צפון" .."

שמות נוספים לסבון במקרא :

נתר = נתרן ממנו הפיקו סבון

שלג = אשלג(ן) (סודה) ממנו הפיקו סבון

חמץ (חמצת היין , שמרים של יין / דם ענבים) = שימש להפקת אשלג לסבון

תהלים כד ד : "נקי" כפים "ובר" לבב ..:

תהלים נא ט : תחטאני באזוב ואטהר תכבסני "ומשלג" אלבין:

איוב כב ל      : ימלט אי   "נקי"   ונמלט   "בבר"   כפיך:

איוב ט ל       : אם-התרחצתי במי "שלג" והזכותי "בבור" כפי:

ירמיה ב כב   : כי אם תכבסי "בנתר" ותרבי לך "ברית" נכתם עונך לפני נאם אדני ה':

מלאכי ג ב    : ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף "וכברית" מכבסים:

משלי כה כ   : מעדה בגד ביום קרה "חמץ" על "נתר" ושר בשרים על לב רע:

בראשית מט יא : אסרי לגפן עירו ולשרקה בני אתנו כבס "ביין" לבשו "ובדם ענבים" סותו

עוד בעניין צפון :

מה הקשר בין צפון לצפן (שמר) ? זאת דעתי :

כשמישהו מבקש שישמרו לו על משהו הוא אומר "שימו עין" דהיינו :

תשגיחו / תסתכלו / תראו / ת צ פ ו

כך ששמירה קשורה לראיה , השגחה , צפיה = צפון

גם להשגיח = לשמור , קשור לראיה / צפיה

"..הנה-זה עומד אחר כתלנו "משגיח" מן החלנות מציץ מן החרכים (שיר השירים ב ט)

"יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו .."

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-09-14.


תגובותעריכה

מאת:

מאת:

מאת: מלכיאור

זהו בהחלט הסבר מקורי לגזרון המילה "סבון", ואף היה מתקבל על הדעת לולא בואר מקור המילה קודם לכן, שנטבעה בעת המודרנית (עוד בימי-הביניים).

שהרי; "סבון" מן Savona והיא עיר באיטליה שבה התקיימה תעשיית סבון משגשגת. לכאורה, נשתבש שם העיר בפי דוברי השפה הצרפתית (ואכן כיום נקראת Savone - "סבו" בהגייה צרפתית), אשר ממנה שאולה המילה.

כמו-כן, נעשה שימוש בסבון בתקופת התנ"ך אך לא כבצורתו הנוכחית והוא נקרא "בורית", שהיא מעין תחליב רחצה עשוי מים, שומן ואפר.

אני מניח שהצעתך קבילה כשם כל האחרות, שכן ישנה שפעת הנחות בדבר מוצאה של המילה, אך לא אחת מהן מכרעת דיה על מנת לפסוק לטובת מי.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/7067