ביאור:צבא אשור הושמד בסביבות ירושלים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
תגובה ל: ביאור:מלכים ב יט שנכתבה ב15:05:58 30.06.2005
מסע המלחמה של סנחריב מלך אשור נגד יהודה מתואר בכמה שלבים (מל"ב יח-יט):
1. סנחריב כבש את כל ערי יהודה הבצורות, קבע את הבסיס שלו בלכיש, ושלח את רבשקה ועבדיו לירושלים כדי לשכנע את חזקיהו להיכנע (יח "{{{1}}}" וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת--וַיִּתְפְּשֵׂם. וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר... וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-תַּרְתָּן וְאֶת-רַב-סָרִיס וְאֶת-רַבְשָׁקֵה מִן-לָכִישׁ אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד - יְרוּשָׁלִָם ; וַיַּעֲלוּ, וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם... ".
2. ישעיהו הנביא עודד את חזקיהו ואנשי ירושלים והבטיח להם שסנחריב ישמע שמועה ויחזור לארצו; רבשקה חזר אל סנחריב, שכבר נסע מלכיש ללבנה; סנחריב שמע שמלך כוש יצא להילחם איתו, ושוב ניסה לשכנע את חזקיהו להיכנע (יט "{{{1}}}" וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ, כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-אֲדֹנֵיכֶם: 'כֹּה אָמַר ה', אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, אֹתִי. הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ; וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב, בְּאַרְצוֹ'. וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה, וַיִּמְצָא אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, נִלְחָם עַל-לִבְנָה: כִּי שָׁמַע, כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ . וַיִּשְׁמַע אֶל-תִּרְהָקָה מֶלֶךְ-כּוּשׁ לֵאמֹר 'הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ'; וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: 'כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר: אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר...' "
3. ישעיהו שוב הבטיח שה' יגן על ירושלים; מלאך ה' היכה את מחנה אשור (יט 32-36): "לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר : 'לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ; וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא, בָּהּ יָשׁוּב; וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא , נְאֻם-ה'. וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי'. וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף ; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה ...".
ציטוטים מתוך דיון בין נריה קליין לדוד גלמן בפורום נח"ת הישן:
נריה: מה שלא מסתדר לי הוא העובדה שכולם אומרים שסנחריב וצבאו הוכו סביבות ירושלים! וכאן רואים כי סנחריב מעולם לא הגיע לירושלים...
ניסו לענות לי עפ"י ישעיהו י', שם מוזכרת רשימת מקומות שרגילים לפרשה כמסע המלחמה של סנחריב: "בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ, חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת-גַּלִּים, הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. נָדְדָה מַדְמֵנָה, יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד, יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם ". ניסו לומר לי כי אמנם זה לא כתוב במלכים, אבל סנחריב אכן הגיע לירושלים, וזאת עפ"י הפס': "ינופף ידו הר בת ציון...". אבל גם שם אין חובה להבין את הפסוקים כך, אלא ניתן להבין כי סנחריב עבר במסעו אפילו בנב שהיתה קרובה מאוד לירושלים עד שהיה יכול לנופף ידו על ציון... אמנם אחרי שכבש את נב המשיך דרומה יותר...
ניתן להוסיף ולהקשות מהתוס' בברכות נד: , שם שואלים התוס' מדוע לא מוזכר מקום נפילת חיל סנחריב בברייתא על מקומות שצריך לברך בהם על הנס, ועונים: "והוא הדין מקום שנפל שם מחנה סנחריב... אלא לא חש לפרש לפי שידוע המקום סביבות ירושלים ..." אם כן, גם בעלי התוספות הבינו איכשהו כי מחנה סנחריב נפל סביב ירושלים...
דוד: מניסוח הפסוקים בדברי הימים די ברור שזה לא קרה בירושלים: "אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו ..." (דה"ב:לב:ט) - מודגש שרק עבדי סנחריב הגיעו לי-ם, אבל הוא עצמו בלכיש. בהמשך, אחרי כל הנאום לחזקיה והתפילה, כתוב "וישלח ה' מלאך ויכחד כל גיבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור" (שם כא) - מודגש שזה במחנה של סנחריב עצמו. גם ההגיון נטה לומר כך- יש קבוצה של עבדים שצרים על י-ם. הם מתים. לא נורא, יש לסנחריב מליוני חיילים, אפשר לשלוח עוד פלוגה. אבל אם זה במחנה של המלך עצמו, זו מכה קשה וממוטטת, שהובילה בסוף גם למות סנחריב עצמו! ה' נותן תרופה, לא סתם אקמול.
ולי (אראל) נראה, שהנס דווקא כן קרה בסביבות ירושלים, וזאת מכמה סיבות:
- מדברי ישעיהו ניתן ללמוד, שהיו המון גויים שצבאו על הר ציון (כט 8): " ""
- וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה, וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה--כֵּן יִהְיֶה, הֲמוֹן כָּל-הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל-הַר צִיּוֹן ".
- במלכים ב יט לה נאמר "
- "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים"
- " - המילה "והנה" מציינת דבר מפתיע שמתגלה פתאום, מכאן שתושבי ירושלים קמו בבוקר וראו את הפגרים של מחנה אשור (ע' בפירוש הפסוק ), מכאן שהמחנה היה בסביבות ירושלים.
- בכתובת שבה סנחריב מתאר את מסע המלחמה שלו, הוא טוען שלכד את חזקיהו בתוך ירושלים "כציפור בכלוב". אם אנחנו מאמינים לו, הרי זו הוכחה שהיה מצור אשורי על ירושלים.
וכך אפשר להסביר את שאר הפסוקים:
- בדברי הימים נאמר שסנחריב שלח לירושלים את עבדיו, אך הם לא באו לבד - ע"פ מלכים ב יח יז, הם באו "
- "בְּחֵיל כָּבֵד - יְרוּשָׁלִָם"
- " - סנחריב שלח איתם חלק נכבד מהצבא שלו ("החיל הכבד" הזה הוא שהטיל מצור על ירושלים, כפי שניתן ללמוד מדברי ישעיהו שהבאתי למעלה). השמדת "החיל הכבד" הזה פגעה באופן משמעותי במסע המלחמה של סנחריב, ולכן הוא לא יכל להרשות לעצמו לצאת למלחמה נגד תרהקה מלך כוש, ונאלץ לחזור לארצו.
- לאחר הנאום שבו ניסה לשכנע את חזקיהו להיכנע, חזר רבשקה אל המחנה המרכזי של מלך אשור, שחנה בלבנה (מלכים ב יט ח): " וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה , וַיִּמְצָא אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, נִלְחָם עַל-לִבְנָה: כִּי שָׁמַע, כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ ". אך רבשקה חזר לבדו (רק כדי לדווח) - תרתן ורב-סריס, ואיתם "החיל הכבד", נשארו בסביבות ירושלים, והמצור נמשך.
- במלכים ב יט לב- ניבא ישעיהו " ""
- לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר : 'לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ; וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה...' ", כלומר - מלך אשור עצמו לא יזכה להגיע לירושלים ולהילחם עליה. בזמן שישעיהו ניבא נבואה זו, ירושלים היתה נצורה ("החיל הכבד" של רבשקה עדיין חנה סביבה); אך עוד באותו לילה, היכה מלאך ה' את המון הגויים שצרו עליה, והמצור הסתיים.
- הפסוקים בישעיהו י, שמסתיימים ב "יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם", אינם מתייחסים לסנחריב אלא לחיל הכבד של עבדיו.
לסיכום:
- סנחריב כבש את כל ערי יהודה הבצורות, וחנה בלכיש.
- הוא שלח את עבדיו, ואיתם "חיל כבד" שבו "המון גויים", לצור על ירושלים ולשכנע את חזקיהו להיכנע.
- בינתיים סנחריב עבר מלכיש ללבנה.
- ישעיהו עודד את חזקיהו והוא סירב להיכנע; רבשקה חזר לבדו אל לבנה כדי לדווח על כך לסנחריב.
- בינתיים יצא מלך כוש להילחם עם סנחריב.
- סנחריב שלח ספרים אל ירושלים הנצורה כדי לנסות שוב לשכנע את חזקיהו להיכנע.
- ה' היכה את החיל הכבד שחנה סביבות ירושלים.
- סנחריב שמע על המכה, והחליט שאין לו מספיק צבא כדי להילחם נגד מלך כוש, ולכן חזר לארצו.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-19-3236