ביאור:פתגמים מקראיים בעלי מובן מודרני

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עדיף להתחיל לקרוא מהגרסה המעודכנת בהמשך

ישנם כמה פתגמים מקראיים שיש להם משמע מודרני:

1. חבקוק ב ד: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה"

כך במקור, אבל הפתגם הרווח הוא 'איש באמונתו יחיה'.

2. תהלים קיט צט: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי"

המשמע המודרני הוא – מכולם אני לומד. אבל במקור המשמע – החכמתי יותר מכל רבותיי. ויוכיח הכתוב הסמוך לו – "מזקנים אתבונן...". עם זאת המשמע המודרני נשמר גם בכתוב המקורי בסופו – "כי עדותיך שיחה לי".

3. משלי כב ו: "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"

המשמע המודרני הוא – חנוך לנער לפי דרכו, בסגנונו, לך איתו בכיוון שהוא בוחר. אבל המשמע המקורי הוא כנראה – על פי=על סף, בתחילת דרכו, ומכאן להמשכו – "גם כי יזקין...".

עד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהפתגמים הנאורים והמתקדמים האלה באו כבר בתנ"ך במשמעם זה, אין זה כך. נתנחם בזה שגם המשמע המקורי הוא בעל משמעות.

והאם למישהו יש דוגמאות נוספות?

גרסה מעודכנת:

ישנם כמה פתגמים מקראיים שיש להם משמע מודרני, שלא תואם למקור:

1. חבקוק ב ד: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה".

כך במקור, אבל הפתגם הרווח הוא 'איש באמונתו יחיה'.

2. תהלים קיט צט: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי".

המשמע המודרני הוא – מכולם אני לומד. אבל במקור המשמע – החכמתי יותר מכל רבותיי. ויוכיח הכתוב הסמוך לו – "מזקנים אתבונן...".

3. משלי כב ו: "חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".

המשמע המודרני הוא – חנוך לנער לפי דרכו, בסגנונו, לך איתו בכיוון שהוא בוחר. אבל המשמע המקורי הוא כנראה – על פי=על סף, בתחילת דרכו, ומכאן להמשכו – "גם כי יזקין...".

4. דברים כ יט: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור".

" כי האדם עץ השדה" רבו לו הפירושים הרוחניים, הקבליים והניו-אייג'יים, אבל משמעו האמיתי הוא כנראה בתמיהה - וכי עץ השדה הוא אדם?! (על אף שמנוקד כהא הידוע).

5. משלי יב כה: "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה".

בגמרא חלוקים על הפירוש לפסוק: אחד אומר – יסיחנה מדעתו, ואחד – ישיחנה לאחר. הפירוש המודרני הפופולארי הולך בעקבות הפירוש השני ואומר – דבר על הבעיות שלך. כמו הריפוי בדיבור, או 'ניקוי הארובות', הפסיכו-תרפויטי. ואולם נראה שהפשט הוא קרוב יותר לפירוש הראשון, שכן נכתב ישחנה, משורש שח"ח, שפירושו ישפילנה.

נראה, אם כך, שעד כמה שהיינו רוצים לחשוב שהפתגמים הנאורים והמתקדמים האלה באו כבר בתנ"ך במשמעם זה, אין זה כך, ואנו יכולים להתנחם רק בזה שגם המשמע המקורי הוא בעל משמעות. כך כביכול, אבל בעצם, אפשר לראות שהתנ"ך אומר את אותם דברים שבפירוש המודרני בפסוקים אחרים, כך בהתאמה למספור שלמעלה:

1. כאן אכן המובן המקורי הוא צדיק וההתפתחות היא עיוות הפסוק. ואולי בדומה למשמע המודרני נמצא הפסוק - מיכה ד ה: "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד".

2. עם זאת המשמע המודרני נשמר גם בכתוב המקורי בסופו – "כי עדותיך שיחה לי".

3. אך כן נאמר ללכת בדרך הלב בילדות - קהלת יא ט: "שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט". וכן אמרו חז"ל – 'אין אדם למד אלא היכן שלבו חפץ'.

4. אבל כן מושווה האדם לעץ בפסוק - תהלים א ג: "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח" (וכן ירמיהו יז ח).

5. אך איוב אומר דבר דומה - איוב לב כ: "אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה" (וזאת אף כי קודם לכן נראה שאמר ההפך - איוב טז ו: "אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך". ויש לפרש, כי הכאב הפיזי אמנם יישאר, אך תהיה רווחה נפשית).

תגובות

ספר משלי פרק יג (כד) חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר:

אנשים חושבים שיש מצוה להכות את הילד כי חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ

אבל מדובר על שבט מוסר ולא על שבט ברזל להכות

לכן בספר משלי פרק כב כתוב: (טו) אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ:

-- daian moshe, 2011-08-20 21:37:44

הנה עוד אחד בפרשתנו שופטים:

דברים כ יט: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור".

"כי האדם עץ השדה" רבו לו הפירושים הרוחניים, הקבליים והניו-אייג'יים, אבל משמעו האמיתי הוא כנראה בתמיהה - וכי עץ השדה הוא אדם?! (על אף שמנוקד כהא הידוע).

-- hagai hoffer, 2011-09-02 14:50:01

חגי אתה תועה לחלוטין ולא מדובר בשאלה תמוהה

האדם הוא עץ השדה.וצדיק כתמר יפרח

האדם החי נמשל לעץ השדה הצומח

בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך

חגי קרא את ספר יחזקאל פרק 31 וראה מה כתוב:

ספר יחזקאל פרק לא

(א) וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּשְּׁלִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:

(ב) בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶל הֲמוֹנוֹ אֶל מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ:

(ג) הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ:

(ד) מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ אֶת נַהֲרֹתֶיהָ הֹלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה:

(ה) עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו }פֹארֹתָיו{ מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ:

(ו) בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים:

(ז) וַיְּיִף בְּגָדְלּוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים:

(ח) אֲרָזִים לֹא עֲמָמֻהוּ בְּגַן אֱלֹהִים בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל סְעַפֹּתָיו וְעַרְמֹנִים לֹא הָיוּ כְּפֹארֹתָיו כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ:

(ט) יָפֶה עֲשִׂיתִיו בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו וַיְקַנְאֻהוּ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים:

(י) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל בֵּין עֲבוֹתִים וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ:

(יא) וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ כְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּהוּ:

(יב) וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם וַיִּטְּשֻׁהוּ אֶל הֶהָרִים וּבְכָל גֵּאָיוֹת נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹארֹתָיו בְּכֹל אֲפִיקֵי הָאָרֶץ וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ וַיִּטְּשֻׁהוּ:

(יג) עַל מַפַּלְתּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם וְאֶל פֹּארֹתָיו הָיוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה:

(יד) לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל עֲצֵי מַיִם וְלֹא יִתְּנוּ אֶת צַמַּרְתָּם אֶל בֵּין עֲבֹתִים וְלֹא יַעַמְדוּ אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל שֹׁתֵי מָיִם כִּי כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם אֶל יוֹרְדֵי בוֹר:

(טו) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה:

(טז) מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת יוֹרְדֵי בוֹר וַיִּנָּחֲמוּ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל עֲצֵי עֵדֶן מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן כָּל שֹׁתֵי מָיִם:

(יז) גַּם הֵם אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאוֹלָה אֶל חַלְלֵי חָרֶב וּזְרֹעוֹ יָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם:

(יח) אֶל מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי עֵדֶן וְהוּרַדְתָּ אֶת עֲצֵי עֵדֶן אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי חֶרֶב הוּא פַרְעֹה וְכָל הֲמוֹנֹה }הֲמוֹנוֹ{ נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה:

-- daian moshe, 2011-09-02 16:18:14

יש מי שפרשו זאת כאמירה ולא כתמיהה, אך לפי ההקשר של הפסוק נראה יותר לפרש את פשוטו כתמיהה - וכך כתב רש"י.

כל זה לא אומר שהאדם לא הושווה לעץ במקומות אחרים.

-- hagai hoffer, 2011-09-03 20:04:34

ועוד - ישעיהו מ ג: "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלהינו"

מכאן הפתגם 'קול קורא במדבר', אך למעשה זה - קול קורא: במדבר פנו דרך...

-- hagai hoffer, 2011-10-05 17:38:29

הוספתי צורה מעודכנת

-- hagai hoffer, 2012-12-04 22:48:07

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2822_0