ביאור:פרשת תזריע מצורע - קורבן היולדת - מדוע?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת תזריע מצורע- קורבן היולדת- מדוע?

אחד הנושאים בפרשת תזריע הוא: ציווי לגבי יולדת להביא קורבן ובלשון התורה:"במלאות ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת אל- פתח אוהל מועד אל הכהן" [ויקרא י"ב, ו]

היולדת חייבת להביא שני סוגי קורבן: קורבן עולה- כבש וקורבן חטאת- עוף.

ובהמשך כתוב:

"ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי- תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכיפר עליה הכהן וטהרה"

נשאלת השאלה: מדוע היא חייבת להביא קורבן חטאת? על כך התפלאו גם רבותינו התנאים, אישה אינה מצווה על פריה ורביה[ יבמ' ס"ה] הרי היא הביאה ילד לעולם לאחר שנשאה אותו ברחמה משך תשעה חודשים והתייסרה על כך רבות, כפי שהובטח לה: "בעצב תלדי בנים"

על כך עונים חכמים ב" כריתות" [כ"ו] קורבן חטאת אינו בעבור חטא, לפי ר' שמעון, אכן היא חטאה כפי שנאמר:"שאלו תלמידיו את ר' שמעון בן יוחאי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קורבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזדקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קורבן" [נדה ל"א:]

בזמן שהאישה יולדת היא נמצאת במצוקה ומחליטה לא לשוב ללדת, יש נשים שאומרות זאת בפיהן ויש נשים שחושבות על כך בלב, אך לאחר שהאישה יולדת והזמן עושה את שלו, היא חוזרת לחיי השגרה ואינה מקיימת אותה שבועה, או החלטה, היא יולדת עוד ילדים ועל אי קיום שבועה זו- היא חייבת להביא קורבן חטאת, צירי הלידה שאישה עוברת- הם כואבים מאד ואף בלתי נסבלים הדבר מוזכר גם בפי הנביאים:"ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה..."[ישעיה י"ג, ח]

"שאלו- נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל- פנים לירקון" [ירמיהו ל, ו]

האישה יודעת היטב שכל לידה כרוכה בצירים וכאבים קשים מאד, אך ככל שהיא מתרחקת מזמן הלידה היא רואה את ערך חיי המשפחה- כערך עליון והכאבים הם משהו משני והיא מחליטה להשקיע את מלוא כוחה בגידול ילדיה במסירות רבה ולטפח את חיי משפחתה.

השאלה השנייה היא: מדוע היולדת מביאה גם קורבן עולה [בנוסף לחטאת]?

על כך עונה האברבנאל שהטעם הוא: כדי שהיולדת תתקרב לקב"ה וכפי שהוא אומר:"אשר עשה עמה להפליא, בהצלתה מצער וסכנת הלידה"

בעצם היא מודה לה' על כך שנתן לה ילד והציל אותה בזמן הלידה שהרי בזמן הלידה היא נמצאת בסכנת חיים.

היולדת אינה מביאה את הקורבן סמוך ללידה, אלא לאחר זמן, אצל לידת בן- לאחר ארבעים יום ולאחר לידת בת תמתין במשך שמונים יום עד שתטהר ויהיה באפשרותה להיכנס למקדש.

אחד הדברים המופלאים במעשה הבריאה הוא בואו של ילד חדש- יציר כפיו של אלוקים.

במהלך הריונה - האישה מייחלת ומתפללת שכל התהליך יעבור בשלום- היינו שהילד

יהיה בריא וגם היא תצא בריאה ושלמה ולאחר שעברה את כל הייסורים- היא שמחה שהכל בחסדי ה' עבר בשלום.

ועל כך מתחזקת באמונה: "אין עוד מלבדו" והיא נכונה להמשיך לגדל את ילדיה מתוך שמחה ולהשקיע בגידולן וחינוכן.

ומי ייתן שתצליח כל אם לגדל את ילדיה על פי תורה ודרך ארץ והשכינה תשרה בביתה

אמן ואמן..

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-04-19.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_109