ביאור:פרשת תזריע מצורע - מדוע נסמכה לפרשת שמיני?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת תזריע מצורע- מדוע נסמכה לפרשת שמיני?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה אצל בני האדם:

דיני טומאה וטהרה הקשורים ליולדת,וטומאה הנגרמת כתוצאה מסוגי מחלות עור, כגון:צרעת,שחין,נגעים בראש ובזקן,דיני צרעת בגדים,דיני צרעת הבית...

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשה זו לקודמתה- פרשת "שמיני"?

ב]מה השפעת הטומאה על האדם וכיצד ניתן לתקן ולהיטהר?

ג] היכן מצאנו במקרא דוגמאות נוספות לפרשיות הקשורות זו בזו?

התשובה לשאלה א]

בפרשת: "שמיני" ישנה רשימה מפורטת של בעלי חיים הכשרים לאכילה ומנגד בעלי חיים האסורים לאכילה ואילו בפרשת: "תזריע" עוסקת התורה בדיני טהורה וטומאה אצל גוף האדם,כגון טומאתה של היולדת וכן טומאה בבני אדם כתוצאה מנגעים שונים ומחלות עור.

על קשר זה אומרים חז"ל:כי כשם שבבריאה תחילה נוצרו בעלי החיים ורק בסוף נברא האדם-כך גם תורתו של האדם מופיעה אחר תורת הבהמה.

רבי ישראל ליפקין מסלנט[שהיה אבי תנועת ה"מוסר" בליטא]מביא הסבר מעניין:

בפרשת: "תזריע" מדובר רבות על הנגעים שבאים על בני אדם בעוון עיסוק בלשון הרע ובפרשת שמיני מדובר על בעלי חיים טהורים וטמאים,בידוע שרוב עם ישראל מקפידים לא לאכול מאכלים אסורים ואף נזהרים מאכילת תולעים קטנים ביותר,אך לעומת זאת,אינם מקפידים ב"אכילת אנשים חיים" ומסוגלים להשמיע עליהם רכילויות וענייני לשון הרע ללא רחמים.

הרמב"ן אומר: כי בעוד שבסופה של פרשת: "שמיני" התורה דנה באיסור אכילת בעלי חיים טמאים,שרצים ורמשים,

בפרשת: "תזריע" פותחת בדיני טומאתה וטהרתה של היולדת-דבר זה מוכיח קשר חזק מאד בין שני הנושאים -המלמד אותנו כי עלינו להיזהר, במשנה זהירות, מאכילת מאכלים טמאים אלו,כי מי שאינו מקפיד על מאכלים כשרים,עלולים להיוולד אצלו תינוקות הפגועים בנפשם,או בגופם.

התשובה לשאלה ב]

על פי דברי העקדה:לגבי מאכלים אסורים- אדם האוכל אותם ניזוק במידותיו,

כי הדעות המציאותיות ההולכות עם האמת –מקורן בליבו של האדם-השומר תורה ומצוות,כפי שאנו מתפללים: "לב טהור ברא לי אלוקים:ורוח נכון חדש בקרבי" לכן מאכלות אסורים גורמים לטמטום.

הדבר רמוז בפסוק: "ונטמתם בם"[ויקרא י"א,מ"ג][המילה חסרה את האות:אלף.

חז"ל בתנחומא מביאים משל יפה:מעשה ברופא שבדק שני חולים,האחד היה בסכנת חיים ולא הייתה לו כבר תקווה-לגביו אמר שמשפחתו ייתנו לו כל מאכל שיחפוץ,אבל כאשר הלך הרופא אצל החולה שהייתה תקווה לרפואתו פסק:לגבי מאכלים מסוימים שיאכל,אך מנגד שיינזר ממאכלים אחרים-העלולים לגרום לו נזק.

שאלו את הרופא,מדוע פסק לשני החולים הוראות שונות?

ענה להם הרופא:החולה שסופו קרב ואין סיכוי שיתרפא,אמרתי לו שיאכל כל אשר יחפוץ,אבל החולה שסיכויו טובים להבריא,הזהרתי אותו ממאכלים העלולים להזיק לגופו.

הנמשל:הקב"ה התיר לעכו"ם לאכול שקצים ורמשים אבל לעם ישראל שהם עם נצחי,אמר להם: "והייתם קדושים כי קדוש אני,אל תשקצו את נפשותיכם"

מכאן שעל מנת לתקן טומאה זו,פשוט אדם חייב להפסיק לאכול מאכלות אסורים,ולהתחיל לאכול מאכלים כשרים.

לגבי אישה אשר ילדה בן,היא טמאה שבעה ימים וביום השמיני בנה יכנס בבריתו של אברהם,אחר כך במשך שלושים ושלושה ימים תשב בדמי טהרה,ולא תיגע בקודש ולא תלך למקדש –"עד מלאות ימי טהרה"

בכל מקרה,בין אם תלד בן ובין אם תלד בת,חייבת גם להביא קורבן[כך היה נהוג בזמן המקדש]הקורבן הוא:שה,אך אם אינה משגת שה,רשאית להביא שני תורים,או שני בני יונה.

לגבי הצרעת-אדם הנגוע במחלה זו ייבדק על ידי הכהן,הכהן יחליט באילו מקרים האיש נחשב לטמא,או טהור.יש ויחליט כי יש להסגיר את הנגוע לשבעה ימים ואחרי זה מחליט כיצד לנהוג בהמשך -במטרה לטהר את האיש בסוף התהליך.

רוב הנגעים בעור- באים על האדם בעבור עיסוקו בחטא לשון הרע,או משום עברות בין אדם לחברו.

לכן,טוב יעשה אם ילמד כיצד ישמור על לשונו ולא יוציא שם רע על חברו.

התשובה לשאלה ג]

הנה דוגמאות נוספות לקשר בין שתי פרשיות במקרא:

דוגמא א] בחומש במדבר,פרשת: "בהעלותך" מופיעה לפני פרשת: "שלח"

הקשר ביניהם הוא נושא: לשון הרע.

בפרשת: "בהעלותך" מסופר על מרים שדיברה לשון הרע על אחיה- משה: "ותדבר מרים ואהרון במשה על הודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח"

כתוצאה מדיבורים אלה,מרים נענשה בצרעת כפי שכתוב: "והנה מרים מצורעת

כשלג"[במדבר,י"ב]

בתום פרשת: "בהעלותך" מופיעה פרשת: "שלח"-בפרשה זו מסופר על המרגלים הנשלחים לרגל את ארץ ישראל.

על כך אומרים חז"ל:ישנו קשר בין עניין לשון הרע של מרים שדיברה במשה-לבין עניין לשון הרע שדיברו המרגלים על ארץ ישראל.

הרי אלוקים ידע מראש כי המרגלים יוציאו דיבה על ארץ ישראל,ולכן אמר: לפחות לא יהיה להם פתחון פה ויגידו: שלא ידעו כי בעבור עניין לשון הרע צפויים לעונש כבד.

מסיבה זו נסמכה פרשת המרגלים למקרה של מרים –בו נענשה קשות בעבור לשון הרע שהפיצה על אחיה משה.

דוגמא ב]

ישנו קשר בחומש שמות, בין פרשת: "יתרו" לבין פרשת:,משפטים"

פרשת: "יתרו" מסיימת בעניין המזבח,

על כך אומר רש"י:למה נסמכה פרשת: "משפטים" לפרשת: "יתרו"?

כדי לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש.

דוגמא ג]

בחומש במדבר נסמכה פרשת חוקת-המדברת בנושא:פרה אדומה-לפרשת קורח-הידועה כמחלוקת קורח.

על כך אומרים חכמים:כמו שפרה אדומה פועלת בכוונים נגדיים-מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים- כך גם המחלוקת:הופכת סדרי עולם,משנה מערכות חיים,גורמת לאנדרלמוסיה בתבל.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק:כי הקב"ה מצווה על עם ישראל-בהיותו העם הנבחר,להיות קדוש ולכן עליו ללכת בדרך התורה ולשאוף תמיד להיות טהור.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-04-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_491