ביאור:פרשת תולדות - גילוי גדולת ה' בפרשה - כיצד?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת תולדות-גילוי גדולת אלוקים בפרשה - כיצד?

מאת/ אהובה קליין

אחד הנושאים המעניינים בפרשת תולדות:

הפיוס בין יצחק לבין אבימלך מלך גרר - בתום הסכסוך ביניהם:

וכך הדבר מתואר בכתובים:

"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים,ויברכהו ה' ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי-גדל מאד ויהי לו מקנה-צאן ומקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלשתים וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו, סתמום פלשתים ומלאום עפר: ויאמר אבימלך אל יצחק:לך מעימנו ,כי עצמת ממנו מאד:[בראשית כ"ו,י"ב- י"ז]

בהמשך, יצחק עובר לנחל גרר ,חופר בארות והפלשתים סותמים אותן ועוד בארות ורועי גרר רבים עם רועי יצחק- בטענה כי המים שלהם. יצחק קורא לבאר: עשק-"כי התעשקו עימו"

ובאר נוספת גם שם מתרחש ריב בין הרועים:"ויקרא שמה שטנה" ומשם התרחק יצחק וחפר באר נוספת :"ויקרא שמה רחובות" מהטעם:"כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ",

משם עולה לבאר שבע ושם ה' מתגלה אליו בלילה ומבטיח לו:"אנוכי אלוקי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי,וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי"

בסוף דברי ה' יצחק מקים מזבח.

בתום תקופה זו מופיע בפניו אבימלך עם משלחת,

יצחק מופתע מאד באומרו:"מדוע באתם אלי? ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם" ?[כ"ו,כ"ז]

תשובת אבימלך ומרעיו הייתה :"ויאמרו: ראו ראינו כי ה' היה עימך ונאמר:תהי נא אלה בינותינו, בינינו ובינך, ונכרתה ברית עימך"

מתעוררות כמה שאלות והן:

שאלה א] מה גרם לאבימלך "להתעורר מתרדמתו" ולהבחין בגדולת ה'?

שאלה ב] היכן במקרא ישנן דוגמאות נוספות לראיית גדולת ה'?

שאלה ג] מה ניתן ללמוד על כוונותיהם של אויבי ישראל במהלך הדורות?

שאלה ד] כיצד התמודד יצחק עם שנאת הפלשתים ומה ניתן להסיק מכך לגבי התמודדות בעתיד עם אויבים ?

התשובה לשאלה א]

רש"י אומר : כי אבימלך הבחין כי ה' היה עם אברהם ולא נטש גם את יצחק ,זאת לומד רש"י מכפל הלשון:"ראו ראינו" פעם ראה אבימלך שה' הגן על אברהם וכעת מבחין, בשנית, כי ה' מגן על יצחק וכשם שאבימלך כרת ברית עם אברהם, כעת רצונו לכרות ברית עם יצחק.

בעל הבאר מים חיים מפרש: כי בתחילה היו סבורים אבימלך וקהילתו- כי כל עשירותו של יצחק הייתה מתוך כך שניצל את הפלשתים, אך משנוכחו לדעת כי הצלחתו מתקיימת גם במקום אחר, הודו כי טעות הייתה בידם וכל רכושו- כתוצאה מ -"ה' עימך".

החתם סופר מפרש: כי באותה תקופה היה רעב בארץ ישראל ויצחק שירד אל גרר התעשר שם,ראו זאת בני המקום נתקנאו בו ושיערו כי נתעשר מהם.

אולם, הם שמו לב כי גם לאחר שהיה בארץ ישראל המשיך להתעצם ולהתרחב, לפיכך הגיעו למסקנה-כי ברכת ה' הייתה בעזרו באופן מתמיד.

תשובה לשאלה ב] במקרא ישנן דוגמאות על גילוי גדולת ה':

דוגמא א: במהלך עשרת המכות במצרים, כאשר החרטומים ניסו להסיר בעצמם את הכינים ולא יכלו לעשות כן:"ויאמרו החרטומים אל- פרעה אצבע אלוקים היא" [ שמות ח,ט"ו]

ובהמשך במהלך מכת הברד, פרעה אומר למשה ואהרון:"חטאתי הפעם, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" [שם,ט,כ"ז]

דוגמא ב: יתרו השומע על כל הניסים שה' הביא על עם ישראל, אומר למשה:

" ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים...עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוהים.."

דוגמא ג: בספר במדבר, כאשר בלק מבקש מבלעם לקלל את עם ישראל ובסוף

יצא מברך, ניגש אליו בלק ואמר:"לקוב אויביי קראתיך והנה ברכת זה שלוש פעמים". ובלעם עונה:"אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור פי ה' לעשות טובה או, רעה מליבי אשר- ידבר ה' אותו אדבר" [במדבר כ"ד, י"ג]

תשובה לשאלה ג]

ניתן ללמוד על אויבי ישראל- כי השנאה טבועה בנפשם כלפי עם ה' ,הדבר חוזר על עצמו בהמשך הדורות כמו שנהוג להגיד:"בכל דור ודור עומדים

עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"

מסיבה זו הפלשתים סתמו את הבארות- הם קנאו ביצחק והקנאה הגיעה למימדים כה גבוהים עד כי אבימלך מגרש את יצחק, גם לאחר שיצחק מעתיק למקום אחר את מגוריו- השנאה ממשיכה לרדוף אותו,כשאבימלך בא להתפייס, יצחק מתפלא,

אבימלך מדגיש את המעשים הטובים שהוא עשה ליצחק:"עשינו עמך טוב ונשלחך בשלום".

הוא כאילו עשה לו טובה- בכך ששלח אותו לחופשי לאחר שלקח את אדמתו ובארותיו ולא עולל לו בדרך צרות נוספות.

ישנו מדרש[בראשית רבה ס"ד] המסביר את התנהגות האויבים על ידי המשל הבא:

מעשה בארי שנמצא עצם בגרונו, מייד הכריז: כל המצליח להוציא את העצם- יבוא על שכרו, הגיע עוף עם צוואר וחרטום מאורך במיוחד והצליח להוציא את העצם,ביקש העוף את שכרו מהארי, ענה לו הארי, הרי לא די לך שחרטומך יצא בשלום ולא טרפתי אותך, אחרי כל זה אתה מצפה לשכר?

בעלי המדרש מסבירים בדרך דומה את התנהגותו של אבימלך האומר ליצחק:הרי היית בארצי ושלחתיך לשלום, על כך אתה חייב לגמול לי טובה.

"אוזניים לתורה"- טוען : כי בדרך כלל הגויים מצפים שעם ישראל יעשה להם את המלאכה ובסיום,יבואו ויטענו כי הכול שייך להם בדומה למה שהתרחש עם יצחק.

יצחק סיים לחפור את הבארות,באים הפלשתים וטוענים כי הם הבעלים של הבארות.

תשובה לשאלה ד]

כיצד להתנהג עם האויבים,מסביר זאת- "אוצר חיים":

מהמילים:"וייעתק משם" ניתן להסיק כי יש להתרחק מהגויים לצאת מתוכם ולעלות לארץ ישראל ויצחק מתרחק מהם עד באר שבע,

הרמב"ן מוסיף ואומר: כי מאחר והקב"ה ראה כי יצחק מתיירא שירדפו אחריו, הבטיח לו שלא יירא מהם וגרם לכך שאבימלך יבוא ויחלק כבוד גדול יותר ליצחק מאשר לאביו אברהם.

הרלב"ג : משבח את אומץ ליבו של יצחק שאינו מתרפס לפני הגויים, בעוד שהוא היה גר בארץ ואילו אבימלך אדון הארץ, אפילו הטיח בהם: מדוע באו אליו - בו בזמן שהם שונאים אותו?

אנו רואים שמידת האמת הייתה חזקה אצל יצחק ולא פחד לסכן את נפשו.

מכאן עלינו להסיק: כי כוונותיהם של אויבינו היא לכלותינו, מצד אחד עלינו להתרחק מהם ויש לזכור כי אין להתרפס בפניהם,

ומצד שני עלינו להגיד להם את האמת ללא כל פחד- כדוגמת יצחק שאמר את אשר בליבו לאבימלך ללא מורא.

אם ננהג בדרך זו- בע"ה צפויה לנו הצלחה וברכה.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_202