ביאור:פרשת פקודי - לשם מה נוצרו הכרובים על ארון העדות?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת פקודי-לשם מה נוצרו - הכרובים על ארון העדות?/ אהובה קליין.

פרשת פקודי חותמת את חומש שמות ומביאה סקירה כללית על המשכן וכליו, מדגישה שוב את אומני המלאכה- חכמי הלב: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן- אחיסמך משבט דן.

כמו כן,מוזכרים החומרים בהם השתמשו ומפורטים גם הכלים, אחד מהם הוא ארון העדות ומעליו הכרובים.

אומנם בפרשה שלנו, אין הסבר מפורט על הכרובים, אך התורה מתארת את הנושא בפרשות הקודמות:

"ועשית שניים כרובים זהב, מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב- אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, אל הכפורת יהיו פני הכרובים.. ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות- את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל" [שמות כ"ה, י"ח-כ"ב] בהמשך התורה מדגישה את עשיית הארון והכרובים על ידי בצלאל: "ויעש בצלאל את – הארון עצי שיטים....ויעש שני כרובים זהב..." [שמות ל"ז,א-י]

השאלות המתעוררות הן:

א] מדוע התורה מזכירה את בצלאל לבדו בעשיית ארון העדות והכרובים?

ב] מדוע פני הכרובים היו מופנים איש לרעהו-

וכנפיהם כלפי מעלה?

ג] כיצד עניין הכרובים מסתדר עם האיסור: "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה"?

ד] כיצד נראו פני הכרובים ומדוע?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה רבי פינחס הורביץ בספרו: "פנים יפות" מכאן ניתן ללמוד כי בצלאל עשה את עיקר הדברים במשכן ואת אהליאב צרפו אליו מהסיבה: כי חכמים קבעו ש"אין עושין שררות[שלטון בענייני כספים] על ציבור פחות בשניים" [בבא בתרא ח,ע"ב]

לדעת רש"י: לפי שבצלאל עשה זאת במסירות נפש בהשוואה לשאר החכמים.

לפי: "בעל הטורים": בצלאל מוזכר בהקשר לארון העדות- מהסיבה שהיה בעל ידע ובקיאות- בסוד הארון והמרכבה,שהרי הארון היה כנגד כיסא כבודו של ה'.

"משך חוכמה" אומר: כי בצלאל מוזכר במלאכת הארון לפי ששאר כלי המשכן נעשו שוב בבית המקדש הראשון והשני, ואילו ארון העדות שהכיל את הלוחות נעשה פעם אחת- על ידי בצלאל במדבר ומאז שנגנז הארון על ידי יאשיהו מלך יהודה[סמוך לחורבן בית ראשון] לא נעשה שנית- מהסיבה: כי לא ניתן לעשות לוחות אחרים במקום הלוחות המקוריים שמשה ירד איתם מהר סיני.

התשובה לשאלה ב]

תשובתם של חז"ל היא:

א] על ידי שהכרובים פורשים כנפיים כלפי מעלה- יש בכך רמז לכל יהודי לשאוף להתרומם כלפי מעלה- כלומר לקיים אורח חיים קדוש וטהור.

בכך שהכרובים מתבוננים זה בזה כאן- טמון הרמז לכל אחד לחשוב גם על הזולת, להתבונן לסביבה ואם יש צורך לעזור למישהו – יש לעשות כן.

דעה נוספת של חז"ל-בכך שהכרובים פורשים כנפיהם כלפי מעלה- זהו רמז לקיים את המצוות בן אדם למקום- לפי שבצד אחד של לוחות הברית ישנם מצוות בן אדם למקום.

עצם ההתבוננות של שני הכרובים זה בזה רומזת: על החלק השני של לוחות הברית – מצוות בן אדם לחברו.

בגמרא [בבא בתרא צ"ט,ע"א] מעלים חכמים שאלה: כיצד יתכן שבתורה מתוארים הכרובים שפניהם איש אל אחיו ואילו בדברי הימים [ג,י"ג] נאמר: "ופניהם לבית"? על סתירה זו – משיבה הגמרא: כאשר עם ישראל עושים רצונו של ה'- פניהם איש לרעהו,כי הדבר מוכיח שהם דואגים גם לזולת ומושיטים לו עזרה במקרה הצורך. אך כאשר אין הם נוהגים כך- פניהם אל הקיר כי הדבר מרמז שכל אחד דואג לצרכיו שלו ואינו מתעניין בסביבתו, הוכחה היא -שאינם עושים רצונו של מקום.

התשובה לשאלה ג]אברבנאל שואל בכבודו ובעצמו את השאלה:כיצד ציוותה התורה ליצור דמות וצורה? והוא משיב על כך:אלא הכוונה שלא יעבדו לכרובים,שהרי נאמר שאסור לעבוד ולהשתחוות לפסל, אבל מלאכת המשכן הייתה לשם שמים- הכרובים נעשו כדי לסמל הקשר הנצחי בן ישראל לקב"ה - המטרה הייתה כאן צוו אלוקי להזכיר את השפע האלוקי, לכן אין כאן עניין של עבודה זרה.

הכוזרי אומר:שחטא העגל נעשה מתוך כוונה טובה, בני ישראל לא עשו את הדבר מתוך כפירה בה', אלא

רצו לעבוד את ה' באמצעות משהו מוחשי, אבל היות והם המחישו בדבר שאסור להמחיש, מסיבה זו נענשו, אך בעניין הכרובים הדבר הותר מראש במיוחד מהקב"ה.

"המשך חוכמה" אומר: כי הטעות של עם ישראל במעשה העגל הייתה שהם היו מייחסים את משה – דמות מרכבה לאלוקים וכאשר ראו כי משה בושש לרדת מהר סיני חיפשו לעצמם משענת מוחשית – באמצעותה לעבוד את ה', לכן לכרובים היו פני תינוק- כדי שעם ישראל יבין כי משה הוא בעצמו בשר ודם ודרישתו של הקב"ה שעם ישראל - יהיה קדוש, כמו שנאמר: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" וכל עניין הכרובים הוא: לסמל את הקשר בן ה' לעמו,הוא היה-

מעין תורן כדי לראות לאן הרוח נושבת, אם בני ישראל עושים רצון המקום, הכרובים מסתכלים זה בפני זה, אך אם פני הכרובים אל הקיר- אין הם עושים רצונו של מקום, מסיבה זו הכרובים מעל הארון ולא

בתוך הארון- מקום הלוחות.

התשובה לשאלה ד] על כך דעות שונות של מפרשים:

פני הכרובים היו- פני תינוק, על כך אומר ר' שמחה זיסל מקלם:כי חכמים צריכים ללמוד לקח מוסרי ולדעת- כי הם עדיין בדרגת נערים ולא מימשו את כל כוחם הרוחני,משום כך הם תלמידי חכמים ואינם נקראים בשם: חכמים.

האברבנאל אומר: לכרובים היו פני ילדים קטנים שאין בהם מום ומעולם לא חטאו, האחד בדמות זכר והשני בדמות נקבה- הדבר בא לסמל שכל איש ואישה כבר מגיל הילדות- חייבים לחיות בעולם של תורה ומצוות.

ר' ברוך אפשטיין אומר: הטעם כי לכרובים היו פני תינוק: במטרה לעורר רחמי שמים, כמו שנאמר בילקוט בהושע י"א: "כי נער ישראל" הכרובים באו להבליט את האהבה בן ה' לעם ישראל, לכן היו פרצופיהם כמו של תינוק לחבבם יותר.

לפי: שפתי כהן הטעם הוא: "כי ההדגשה על ערכם של ילדים באה להשריש את חשיבות הלימוד של תינוקות של בית רבן, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" וכמו שהכרובים ניצבים מעל הכפורת כך לימוד של תינוקות הוא ערך מרומם מאד.

האבן עזרא סובר: כי הכרובים הם צורות ללא הגדרה מפורטת,אלא שם כולל לכל הצורות.

הוא מפרש כך על סמך יחזקאל שראה במעשה המרכבה ארבע פנים לחיה,אחד מהם פני שור, ובמקום אחר הוא אומר על אותה חיה במקום שור כרוב, מפני שאין קטגור נעשה סנגור.

לפי דעתו של הרמב"ם: הכרובים הם דמויות של מלאכים ובאים להשריש את האמונה כי המלאכים תפקידם לשים את דברי האמת בפי הנביאים.

ולכן הם היו בצורת מלאכים- כדי לידע את ההמון שהמלאכים קיימים בנוסף לקב"ה ובכך הרעיון מבטל את העבודה הזרה.

רבינו בחיי, מפרש כי תפקיד הכרובים לסמל את הדבקות בן ה' לבן עמו.

המלבי"ם סובר: כי הכרובים מסמלים את המצוות בן אדם למקום ואת המצוות בן אדם לחברו כפי שהדבר מופיע בלוחות הברית. להשפעת שתי קבוצות של המצוות ישנם שני מנהיגים: הכהן הגדול - מסמל את העבודה בן אדם למקום ואלו המלך- מסמל את משפט והחוק בן אדם לחברו. ובכך שהכרובים פונים

זה לזה הם מוכיחים כי בניגוד לתקופת בית שני בו הרשעים הפרידו בן מלכות לכהונה- הם מסמלים את מנהיגי העם העושים הכול לשם שמים ופועלים להחדרת האמונה בעם.

בסכומו של דבר, ניתן ללמוד כי הכרובים על פי צורותיהם ופניהם מסמלים את הקשר בן עם ישראל לבורא עולם וכן היו מייצגים את המצוות בן אדם למקום ובן אדם לחברו- כפי שהדבר משתקף בעשרת הדיברות.

על פי מצב הכרובים ניתן היה להבחין מה מצבם הרוחני של עם ישראל במשך כל הזמן.

יהי רצון שעם ישראל יתאחדו יחדיו ויקיימו את המצוות בן אדם לחברו ובין אדם למקום ובכך יתרמו לקירוב גאולת עם ישראל. אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_258