ביאור:פרשת כי תשא - מהות חטא העגל והמסקנה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת: כי תשא- מהות חטא העגל והמסקנה

פרשת כי תשא ארוכה במיוחד היא כוללת: 139 פסוקים- מכילה נושאים רבים, אך הנושא המרכזי הוא : חטא העגל המתרחש ביום הארבעים למתן תורה.

כבר שאלו חז"ל כיצד יתכן, עם שלם שחזה במו עיניו במעמד הר סיני וקיבל את התורה, הגיע לחטא כה חמור הנחשב לעבודה זרה?

והשאלה מתחדדת עוד יותר, תוך כדי התבוננות בכתובים המתארים את המאורע: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרון ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו..." [שמות ל"ב, א] ובהמשך נאמר:"..ויעשהו עגל מסכה ויאמרו: אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" [שמות ל"ב, ד]

מתעוררות כאן כמה שאלות: כיצד יתכן לאחר כל הניסים שהקב"ה עשה לעם ישראל, עשרת המכות למצרים, קריעת ים סוף, ירידת המן במדבר...הם ירדו לדרגה כה שפלה- להאמין בדומם- עגל מסכה?

אולי נחשבו הם לשוטים הפטורים מכל התורה כולה ובשל כך יתכן שאינם ראויים לעונש כלל?

על כך ישנם כמה תשובות:

לפי דעתו של ה"כוזרי" [מאמר א, צ"ז]היות ומשה לא היה בסביבתם ובידוע כי השכינה שרתה עליו והוא אשר הנהיג אותם, הם היו זקוקים לתחליף שתשרה עליו השכינה - על מנת להמשיך להיות בקשר עם אלוקים ומעניין שבפרשת תרומה מסופר על הכרובים שנעשו בציווי ה' שבאמצעותם השכינה שרתה עליהם, לכן הטעות שלהם נבעה מכך שיצרו דבר ללא ציווי עליון- אלא על דעת עצמם, לכן לא הייתה כאן בעיה של אמונה בעגל, אלא הדבר שימש להם כאמצעי המקשר ביניהם לבורא עולם.

הרמב"ן אומר:[שמות ל"ב,א]כאשר עם ישראל חזו במעמד הר סיני וראו מרכבה עליונה ובה פני שור- כפי שמתואר ביחזקאל[א,י] "...ופני שור מהשמאל לארבעתן..." הם היו בטוחים שהסמל של -ההנהגה האלוקית הוא פני שור לפיכך שאפו שהשכינה תשרה עליהם באמצעות העגל, אך לא טרחו לבדוק אם הדבר הוא נכון ומותר.

שאלה נוספת המתעוררת במעשה העגל: האם החטא נעשה במזיד, או נעשה בלית ברירה מתוך אילוצים ? הרי העם ידע שכל עוד שמשה היה בקרבתם, לא חסר להם דבר, הבאר הייתה מצויה, המן ירד מהשמים, ענני הכבוד היו מצילים עליהם מפני החמה, יוצא שמה שעשו נעשה מתוך שחסו על משפחותיהם- נשיהם וילדיהם הרכים.

אך, אם נתבונן בעונש הכבד שנענשו- עונש מיתה – הוא עונש שמוטל על אנשים שחטאו במזיד! אם כן, מדוע הקב"ה לא ריחם עליהם והתחשב במצבם הקשה, אלא שופט אותם כחוטאים במזיד?

על כך עונים חז"ל: בתוך החטא היה גם מעשה זדון, הם הרגו את חור שהתנגד למעשה העגל ואחר כך ציוו על אהרון שיצור להם את עגל המסכה,אך אהרון וחור שימשו ממלאי מקום של משה כפי שהתורה מציינת זאת בברור! "והנה אהרון וחור עימכם מי בעל דברים יגש אליהם "[שמות כ"ד,י"ד] אהרון שראה את המעשה הנורא- הריגת חור חש שקשה לו לעמוד מול האספסוף הזה ולכן נכנע לבקשתם.[שמות ל"ב,ה:שמות רבה מ"א,ז]

כדי לכפר על מעשה העגל נצטוו עם ישראל במצוות פרה אדומה שאין לה טעם, כפי שכתוב :"תבוא פרה ותכפר"[במד"ר י"ט,ח] פרשת פרה אדומה מתוארת [חומש במדבר י"ט,ב] זוהי מצווה שנחשבת לחוקה.

המסקנה מתוך מעשה העגל היא: תמיד יהודי חייב להיות תמים עם האלוקים כפי שכתוב:" על פי התורה אשר יורך ועל-המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

[דברים י"ז, י"א]

יהי רצון ועם ישראל ילך בדרך התורה יקיים את המצוות בן אדם למקום ומצוות בן אדם לחברו ,יקפיד על שמירת שבת שהיא ניתנה לנו כמתנה- ממש יהלום ומעניין כי הדבר רמוז בשם הפרשה:"תשא =

ראשי תיבות "את שבתותי תשמרו"

ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה שלמה!

אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-03-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_97