ביאור:פרשת חוקת - אלימות במקום דיבורים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת חקת

"וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים" (במדבר, כ', 11).

חטאו של משה היה שלא דיבר אל הסלע, כפי שביקש ממנו ה', אלא הכה אותו, שזו פעולה יותר אלימה ועל-כן לא משתקף בה השינוי שה' רוצה להנחיל לישראל דרך משה, האומר, כי אפשר להשיג דברים לא בכוח, במרפקים, בדרסנות, אלא בכוח הפה, בדיבור, בשיחה, בתפילה. בפעם הקודמת משה צווה להכות בסלע אמנם, אך הפעם הקודמת היתה מיד אחרי קריעת ים סוף, שהיא פעולה כוחנית, והעם שרק החל את מסעו במדבר עוד לא היה בשל לבשורה החדשה שבכאן. לכן לא הספיקה למשה מכה אחת, אלא הוא נצרך למכה שניה, הפעולה הכוחנית שלא מצווה איננה הולכת כל-כך בקלות.

כדי להבין טוב יותר מאורע זה אני חושב שטוב אם נביט במקרה אחד דומה לו: בעליית אליהו בסערה השמימה (מלכים ב', ב') אלישע מבקש - "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (פסוק ט) והוא אף מקבל את מבוקשו, כפירוש רד"ק, שלאליהו היו 8 ניסים לאלישע 16. אבל במעבר חזרה של הירדן קורה משהו. הפסוק מנוסח כך: "ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה ה' אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע" (פסוק יד). מכאן אפשר להבין שאלישע הכה שתי פעמים במים, ומדוע זה? אולי אפשר לומר שבקשתו היתה מוגזמת וזה רמז על כך שניתן לו ממרומים, או אף קרוב לזה - שהוא ביקש פי שניים ואכן קיבל פי שניים, שהוא נאלץ להכות פעמיים במים, כמו לומר לך שאין כפילויות כאלה ברוח, אלא כל אחד עומד בפני עצמו, אף על פי שאמרנו שכן אלישע גדול מאליהו בניסים. ועוד לעניין זה יש לציין, כי אלישע מזכיר את ה' אלהי אליהו ולא את ה' אלהיו, כך שניתן לומר שבזכותו של אליהו קרה לו נס זה. הצד השווה על כל פנים בשני מקרים אלה הוא, שכשה' רוצה לומר על-ידי זה משהו לבעל הנס הוא משהה את פעולתו לפעם השניה.

ולעניין שבבמדבר יש רק עוד לשאול - ואהרן, במה חטא?

כאמור, משה היה צריך לדבר אל הסלע והוא הכה בו ועל-כן נענש. זה מסר כללי שאפשר להפיק לימינו, שאת הבעיות אפשר וצריך לפתור בדיבור ולא בדרך האלימות. דרך האלימות היא כולה אגו וכסילות והיא מובילה במדרון חלקלק אל עבר האבדון. הדיבור לעומת זאת הוא דרכי החיים.

כפילות דומה אנו מוצאים בפסוק - "דאגה בלב איש ישחנה", שמשמעו הישיר הוא ישפילנה, או אף יסיח דעתו ממנה, אך חכמינו פירשו גם כן ישיחנה לאחרים. שני אפשרויות אלה הם אכן שתי האפשריות הראשיות בצומת זה.

ועוד כפילות דומה אנו מוצאים בבריאת העולם, שמצד אחד נברא במאמר, כפי שכתוב בבראשית א', אך מצד שני כולל גם עשייה, כמו למשל בפסוק - "לרוקע הארץ על המים" ודומיו. העשיה כאן היא על כל פנים פועל יוצא של הדיבור ולא להיפך. ללמדך גודל מעלתו של הדיבור.

ועוד חוב נשאר לנו - במה חטא אהרון? ועוד - שמדוע נענש כך על חטא זה ולא על חטא העגל שנראה גדול יותר. תשובה אחת שבאמתחתי אומרת, ששם היה זה חטא שהוא לחלוטין נטיה לרע ועל-כן היה צריך לכפר עליו כפי שנעשה, אך לא דבר מעבר לזה, שכן כל אדם חוטא. אבל כאן היה בדבר משום חילול ה', שכן החטא נעשה תוך כדי מצוה ולא כעברה שלעצמה וזהו דבר חמור יותר, שכן עשיית המצווה לפחות צריכה להיות מדוקדקת ומניעת הדבר הזה הוא כשל מנהיגותי.

ומכאן גם התשובה לשאלה מדוע נענש בכלל, שהרי הוא בתפקיד הנהגה ביחד עם משה כבר מימי מצרים ועד עתה וכן קרח יצא נגד משה ואהרון כאחת, כפי שאמרנו במקומו, על כן גם את העונש הוא קיבל יחד איתו.

ועוד בפרשה - "ואת והב בסופה", דרשו חכמים שאהבה באה בסוף כל ויכוח ולכך אפשר להוסיף שאהבה גם באה בסופה, בסערה, כפי שאנו יודעים. וכן גם על ה' נאמר באיוב כי הוא הופיע מן הסערה ועיין שם. וכן גם אליהו שהזכרנו עלה לשמיים בסערה.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-07-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0420_1