ביאור:פרשת וישלח - מדוע נאסר גיד הנשה לאכילה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת וישלח/ מדוע נאסר גיד הנשה לאכילה?

אחד הנושאים המעניינים בפרשה: יעקב נאבק עם מלאכו של עשיו- כפי שמציינת התורה: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עימו ויאמר שלחני כי עלה השחר...ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה" [בראשית ל"ב,כ"ה- ל"ג]

נשאלות כאן כמה שאלות:

א] מהו גיד הנשה?

ב] מדוע נשאר יעקב לבדו?

ג] מה פשר האבקות זו?

ד] מדוע התורה מצווה על איסור אכילת גיד הנשה?

התשובה לשאלה א] לפי הסברו של רש"י הכוונה לגיד שעובר לאורך כף הירך והוא נקרא בשם זה- כי בשעה שנקעה כף ירכו של יעקב- נשה = קפץ הגיד הזה והתרחק ממקומו ועלה.

התשובה לשאלה ב] יעקב נשאר לבדו ובלשון התורה נאמר: "ויוותר יעקב לבדו" על כך שואל רש"י הרי כתוב שיעקב עבר כבר את מעבר יבוק עם משפחתו, כיצד יתכן שהוא נשאר לבדו? ורש"י עונה על כך:יעקב שכח בעבר הנהר כלים קטנים בעלי ערך קטן והוא עבר שוב את נחל יבוק לקחתם ובאותו זמן הוא עמד שם לבדו.

התשובה לשאלה ג] כתוב: "ויאבק איש עימו" על כך מביא רש"י כמה פירושים:

פירוש ראשון מלשון עפר שבזמן שהתקוטטו היו מעלים איתם עפר ברגליהם.

פירוש שני: נאבקים מלשון ויתקשר- על ידי שמתקוטטים חובקים זה בזה.

לשון קשר ועניבה- כקשירת הציצית לטלית.

פירוש שלישי: לפי רבותינו מדובר בשרו של עשיו שרצה להרוג את יעקב.

התשובה לשאלה ד] התורה מצווה על איסור אכילת גיד הנשה כדי שנזכור לדורות את המאבק שהתנהל בין יעקב למלאכו של עשיו, התורה מעידה שבמהלך המאבק הוכנסה דרך גיד הנשה טומאה בחלקו הקדוש של יעקב אבינו והוא נפגע בצלם אלוקים שלו למשך שנים רבות, הפגיעה הזו אינה חלה רק על יעקב, אלא גם על הבהמה, יש דמיון מסוים בין גוף האדם לגוף הבהמה.

בספר " עקדת יצחק" נאמר שכל הצומות של עם ישראל שהם לזכר חורבן בית המקדש - הם תוצאה בפגיעת יעקב בגיד הנשה ואם יש אנשים המתרחקים מקיום תורה ומצוות- הדבר נובע מסיבה זו, כי המלאך הכניס פגם ליעקב וכתוצאה מכך יעקב היה צולע על ירכו במשך זמן קצר מאד משעת עלות השחר עד הזריחה,דבר הזה מתבטא גם בימינו, הפגיעה הרוחנית ביוצאי ירכו.

לפי הסברו של הזוהר: "והוא צולע" מכאן שיעקב היה מתאבל על יוצאי ירכו שעתידים להשתעבד לעשיו, מסיבה זו אכילת גיד הנשה אסורה בהחלט.

ולפי דעת הגמרא [מסכת חולין] אין אוכלים את גיד הנשה היות כי אינו ראוי לאכילה, טעמו כמו טעם של עץ- לכן התורה אסרה לאוכלו.אם כן מתעוררת השאלה מדוע התורה אוסרת לאוכלו מפני שהוא חסר טעם?

התשובה היא: "רצה הקב"ה לזכות את עם ישראל במצוות לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" שהרי במשנה לפני כן מדובר על איסור אכילת הדם- דבר שנפשו של האדם קצה בו, בסופו של דבר התורה רוצה לזכות אותנו גם בדברים שאנו עושים ללא ציווי התורה וכמו שאין אוכלים את גיד הנשה- כי טעמו טעם עץ בעלמא – התורה אוסרת לאוכלו כדי לתת לנו הזדמנות לקיים עוד מצווה.

סיבה נוספת לאיסור האכילה של גיד הנשה שמה שפעל המלאך בגופו של יעקב- זו במטרה ללמדנו מהו בעצם יצר הרע, יצר הרע אינו נותן לנו לא עולם הבא ולא עולם הזה- אלא עץ בעלמא!

לכן עלינו להכיר בגדולתו של הקב"ה על ידי התבוננות בבריאה המופלאה וגם על ידי לימוד תורה שהיא: "מחכימת פתי"

על ידי כך נוכל להתגבר על יצר הרע ולהיטיב את דרכנו ובע"ה לקרב את הגאולה בעם ישראל.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-12-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_50