ביאור:פרשת ויצא - מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




פרשת ויצא- מתי התגלתה רמאותו של לבן לראשונה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו הכתוב מתאר את פגישת יעקב ורחל לראשונה ליד הבאר:

"עודנו מדבר עמם ורחל באה עם- הצאן אשר לאביה כי רועה היא:ויהי כאשר ראה יעקב את-רחל בת-לבן אחי אימו ואת-צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי הבאר וישק את- צאן לבן אחי אימו:וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך:ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן-רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:" [בראשית ט-י"ג]

בהמשך הכתוב מציין כי יעקב חפץ לקחת את רחל לאישה:

",,,ורחל הייתה יפת- תואר ויפת מראה: ויאהב יעקב את-רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה"

תשובתו של לבן ליעקב:"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"

יעקב מוכן לעבוד עבור רחל במשך שבע שנים,אך, כאשר מסיים תקופה זו ,לבן מביא לו את לאה ולא את רחל.

השאלות הן:

א]מדוע יעקב בוכה בפגישתו הראשונה עם רחל?

ב] מה היה המיוחד ברחל שיעקב כה חפץ בה?

ג] מתי לבן מתגלה לראשונה כרמאי, וכיצד ממשיך לתעתע ביעקב?

ד] מדוע יעקב הציע ללבן לעבוד, דווקא ,שבע שנים ולא פחות מזה-עבור השגת רחל?

התשובה לשאלה א]

רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:

פירוש 1] לפי שיעקב ראה ברוחו שאינה עתידה להיקבר עימו שהרי רחל קבורה בבית לחם.

פירוש 2]יעקב הצטער כי בא בידיים ריקות,לעומת אליעזר- עבד אברהם שהביא מתנות לרבקה:נזמים ,צמידים ומתנות.

וזאת מהסיבה כי אליפז- בנו של עשיו, רדף אחרי יעקב בפקודת אביו כדי להורגו,אך היות והוא ספג גם חינוך בביתו של הסבא יצחק,לא רצה לפגוע בו,מיד הציע לו יעקב,שייקח ממנו את כל רכושו,כי עני נחשב למת.

רבינו בחיי מביא פירוש נוסף: לפיו כך היה נהוג בפגישת קרובי משפחה.

התשובה לשאלה ב]

הכתוב מציין בפירוש את הניגוד בין רחל ללאה:"ועיני לאה רכות ורחל הייתה יפת-תואר ויפת מראה"[שם כ"ט,י"ז]

רש"י מסביר: בעוד שעיני לאה היו בוכיות- היות ופחדה שתינשא לעשיו[בבא-בתרא קכג.],

רחל לעומתה הייתה יפה-תבנית פניה היו נאות מאד ובנוסף לכך היה לה מאור פנים.

חז"ל אומרים: בשל יופייה של רחל רצה יעקב לשאתה לאישה ולכן היה שולח לה מיני מתנות,ואילו לבן היה מעבירן ללאה בכל פעם,אך רחל הייתה שותקת ואינה מדווחת על כך ליעקב-ובכך גדולתה.

על כך אמר ר' יהודה: בזכות שתיקתה של רחל,אשר הייתה בעלת ערך רב בעיני אלוקים- זכתה להעמיד שני שבטים בישראל-אפרים ומנשה בנוסף על יתר שבטי ישראל.

רבי שמעון בר יוחאי הביא את הטעם לשתיקת רחל:היא החלה לחשוב שאם תגלה את האמת ליעקב-התוצאה עלולה להיות-שיעקב לא יישא את לאה לאישה וממילא אביה לא ייתן אותה[את רחל] ליעקב,כי לא נהוג לתת את הצעירה לפני הבכורה.

בזכות שתיקתה של רחל, נאמר:"ויזכור אלוקים את רחל"

התשובה לשאלה ג]

רמאותו של לבן מתגלה כבר בתשובתו הראשונה ליעקב באומרו:

"..טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר שבה עמדי"

זוהי תשובה מתחמקת ואין בה מענה לרצונו של יעקב -להשיג את רחל מייד בתום שבע שנות עבודה במרעה צאנו של לבן.

אך, דרך רמאותו של לבן מתגלה בהמשך התנהגותו-כאשר חוגג משתה ואוסף את כל אנשי המקום ונותן ליעקב את לאה במקום רחל.

על כך ישנן כמה דעות:

אברבנאל טוען כי: כי המשתה נעשה כדי לפרסם את הנישואין- על מנת שאחר כך יעקב יתבייש לגרש את לאה.

לפי תוספות הרא"ש:לבן ערך משתה במטרה לרמות את אנשי המקום, לא משתה נישואין,אלא סתם משתה,הוא קרא לאנשים בסביבה לחגוג,בעוד שיעקב חשב כי הדבר למטרת נישואין.

לפי תורה תמימה:מטרת המשתה הייתה - להטריד את יעקב בחגיגה ואורחים,

הראייה-בפעם השנייה כשנשא יעקב את רחל לאישה,לא נעשה שום משתה.

שפתי כהן מסביר: כי מטרת המשתה הייתה לשתף את כולם ברמאותו של לבן ולשתפם לדבר עברה.

התשובה לשאלה ד]

רבינו בחיי מביא תשובה מעניינת: לדעתו, רחל הייתה עדיין קטנה בת חמש שנים ויעקב רצה שתגיע בתקופה זו לגיל י"ב שנים, לכן הציע ביוזמתו לעבוד עבורה שבע שנים, רבינו בחיי מסתמך על דברי יעקב ללבן: "... ברחל ביתך הקטנה".

לסיכום, עם הגעת יעקב לחרן,לבן מתגלה כאדם חומרני אשר משתוקק לממון וזהב, ההוכחה לכך: ריצתו לקראת יעקב,וגם חיבוקו – וזאת במטרה לגשש האם יש בחיקו זהובים[דברי רש"י]

יש לציין, כי יעקב הבחין באי יושרו של לבן ולכן אמר לו:"ברחל ביתך הקטנה"

כשאמר:"רחל" אוסיף מיד:"בתך"- כדי שלבן לא יהתל בו ויביא נערה בשם רחל מהשוק,והדגיש את המילה:"הקטנה" כדי להסביר ללבן שלא ייתן לו את הבכירה[לאה] במקום הצעירה[רחל]

לזכותו של יעקב יאמר,כי למרות חשדותיו בלבן שאינו תמים וישר,הוא כיבד אותו לאורך כל הדרך-בגדר- כבדהו וחשדהו,אך ניתן להגיד יותר מזה, יעקב נשאר צדיק ותמים ולא למד ממעשיו הרעים,כפי שהוא מעיד על כך בעצמו בפרשה הבאה בשולחו שליחים לעשיו אחיו:"עם-לבן גרתי"

ועל כך מביא רש"י את אחד הפירושים:"גרתי"= בגימטריא:תרי"ג.

כלומר כוונתו הייתה לומר: למרות שעם לבן גרתי –לא למדתי ממעשיו השליליים ועל תרי"ג מצוות שמרתי.

בפרשה זו עדים אנו לעוצמתו של יעקב אבינו- אביהם של שנים עשר השבטים-המדגים לדורות הבאים כיצד ניתן לצאת מן המייצר בעזרת אמונה ובטחון בה'.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-19.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_450