ביאור:פרשת ויגש - מדוע נשלח יהודה אל יוסף במצרים?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת ויגש- מדוע נשלח יהודה אל יוסף במצרים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת עם תאור תחנוני יהודה אל יוסף לבל יהפוך את בנימין-האח הקטן-לעבד במצרים.

ובהמשך הפרשה נאמר כי יהודה נשלח על ידי אביו למצרים:

"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה ויבואו ארצה גושן"

[בראשית מ"ו,כ"ח]

השאלות הן:

א] לאיזו מטרה שלח יעקב את יהודה למצרים?

ב] מדוע זכה דווקא יהודה למלכות?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי בעלי המדרש: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות- לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה"[בראשית רבה צ"ה]

ספרי הדרוש מסיקים מדברי חז"ל אלה:לעתיד לבוא בכל מקום שעם ישראל מפוזר יש להקים מרכזי לימוד תורה.

החתם סופר אומר: כי מטרת יעקב הייתה להציל את מלכות יהודה –לפי שראה שהמלכות הגשמית נמסרה ליוסף.

וגם בימי החשמונאים כאשר ראו חז"ל שהמלכות נלקחה מיהודה,העמידו נשיא תורה לבית דין מבית הלל כדי לתת זכות ליהודה וכך פעל גם יעקב אבינו בפרשה: "לא יסור שבט מיהודה"

לפי: "אוזניים לתורה: "רצה יעקב להוכיח לבניו כי: "גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות"[מגילה ט"ו]

כוונתו של יעקב זו באה בעקבות דברי יוסף אל אחיו: "והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם" הכוונה: שהוא במעמד חשוב ודואג להם למזון ובכך מציל נפשות.

לכן רצה יעקב להוכיח, כי לא די בהצלת נפשות מרעב,אלא יש לדאוג גם לרוחניות –ללמוד התורה באופן קבוע.

רש"י מביא שני פירושים:

1] כי יהודה נשלח למצרים לפנות ליעקב מקום במצרים- על מנת להתגורר שם ולהורות לו כיצד יתיישב שם,כלומר להכין את המקום לקראת ירידתו גם למצרים.

2] מדרש אגדה: תפקידו של יהודה לדאוג לבית תלמוד שמשם יצאו הדינים וההלכות לכל המשפחה.

רבינו בחיי מביא שלושה פירושים:

1] יעקב בחר דווקא את יהודה לשליחות לבנות לו בית בגושן- מפני שהיה הגיבור והזריז מיתר האחים.

2] בפירוש זה רבינו בחיי מביא את דברי חז"ל: כי להורות פירושו ללמד את האחים תורה,והדבר מתבסס על הידיעה כי כאשר יוסף התנתק מאביו בדיוק למד איתו את נושא עגלה ערופה, והיות ויעקב ראה את העגלות עמוסי כל טוב שיוסף שלח אליו ממצרים נזכר בפרשה זו ולכן כתוב:

"וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם"

[שם מ"ה,כ"ז]

אז שבה השכינה אל יעקב [כדברי רש"י] והאמין כי חייבים להמשיך בלימוד התורה.

3]לפי מדרש יפה ומעניין:לא מזמן שור וארי היו מנגחים זה את זה-כלומר יוסף שהסמל שלו שור ויהודה שהסמל שלו ארי- היו מנגחים זה את זה,אבל עכשיו,המצב משתנה יהודה הולך אל יוסף בשליחות כמו שנאמר: "זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן".[ישעיה ס"ה]

זאב זה בנימין שנאמר: בנימין זאב יטרף,וטלה אלו השבטים שנאמר: "שה פזורה ישראל, ירעו כאחד."[ירמיהו נ] שהרי בנימין הקטן הצטרף אליהם,למרות שתחילה יעקב סירב לכך שירד גם למצרים,אך שכיון שהגיעה השעה לכך, היו האחים שומרים עליו מכל משמר. ואריה –זה יהודה,שיעקב אמר עליו: "גור אריה יהודה".

"בקר יאכל תבן" זה יוסף שנאמר: "בכור שורו הדר לו"[דברים ל"ג]

ובמצרים ישבו האחים סביב השולחן כשבראש יושב יוסף ואכלו יחדיו כמו –שנאמר: "וישבו לפניו הבכור כבכורתו,הצעיר כצערתו.." [בראשית מ"ג,ל"ג]

ועכשיו יעקב שולח את יהודה אל יוסף.

התשובה לשאלה ב]

על כך אומר האברבנאל: יעקב אבינו ראה ברוח הקודש כי זרעו יתרבה מאד ולכן הם ראויים למלך שישלוט עליהם,לשם כך ערך יעקב בדיקה בתכונותיהם של בניו ולבסוף החליט כי מכל הבנים רק יהודה ראוי לכתר מלוכה מהטעמים הבאים:

1]"יהודה אתה יודוך אחיך" כל האחים היו מודים בעליונותו ואינם מקנאים בו.

במילים אחרות הוא היה מקובל עליהם.

2]"ידך בעורף אויבך"-הוא מצליח להתגבר על כל אויביו עד כדי כך שהם פונים לו עורף ונמלטים.

ג]"מטרף בני עלית". יש לו עליונות על אחיו הן מהבחינה המוסרית והן מבחינה רוחנית.

הוא הציל את יוסף מהרצח באומרו לאחיו: "מה בצע כי נהרוג את אחינו"

ד]"כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו" הוא בעל כוח קיום והתמדה.

רובץ על מקומו בדומה לארי ואין מישהו שיהיה בו האומץ להקימו.

לפי ילקוט שמעוני [בראשית מ,ט,קנט]

מיהודה יצאו מלכים כגון:דוד ויצאה גם אלישבע- אם הכהונה,גם נחשון ראש הנשיאים וגם בצלאל –אומן המשכן וכליו,שלמה בנה בית ראשון וזרובבל בנה בית שני ועתיד לצאת ממנו מלך המשיח אשר יבנה בע"ה את הבית השלישי.

ועוד רעיון מעניין:כשם שהמאורות נתלו ביום הרביעי לבריאה-יהודה נולד רביעי לשבטים ונמנה ראש שבט ב:ד' מקומות.

לפי מדרש גדול:

גור אריה יהודה – מכאן לומדים שניתנה ליהודה גבורה כארי וחוצפה כגור.

[בראשית מ"ט,ט]

יהי רצון ונזכה לבואו של משיח מזרע יהודה בקרוב בימינו,אמן ואמן.

מקורות

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_458